הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"

נוספו 61 בתים ,  15:37, 21 בדצמבר 2015
שורה 12: שורה 12:
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת (וכעין זה משמע הלשון הרמב"ם שם), וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. וכן בתינוק שנולד מהול, שאיכא מ"ד ש[[אין צריך להטיף ממנו דם ברית]], שעיקר המצווה היא שיהיה מהול, ואעפ"כ [[כשמל מברך]]. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד).
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת (וכעין זה משמע הלשון הרמב"ם שם), וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. וכן בתינוק שנולד מהול, שאיכא מ"ד ש[[אין צריך להטיף ממנו דם ברית]], שעיקר המצווה היא שיהיה מהול, ואעפ"כ [[כשמל מברך]]. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד).


והסכימו הראשונים רובם כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה '''שבלי הלקט''' (נט), '''אור זרוע''' (ב יא), '''כל בו''' (לא), '''ספר הרוקח''' (מו) '''ספר המנהיג''' (שבת קמו) בשם '''בעל השאילתות''' (דרוש מקור). וכן פסקו ה'''טור''' ו'''שלחן ערוך''' (רסג ה).
והסכימו הראשונים רובם כולם שיש לברך על הדלקת נר שבת. ראה '''שבלי הלקט''' (נט), '''אור זרוע''' (ב יא), '''כל בו''' (לא), '''ספר הרוקח''' (מו), '''אורחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א), '''ספר המנהיג''' (שבת קמו) בשם '''בעל השאילתות''' (דרוש מקור). וכן פסקו ה'''טור''' ו'''שלחן ערוך''' (רסג ה).


===טעם המחלוקת===
===טעם המחלוקת===