9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
←החיוב לברך
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אבל ב'''אור זרוע''' (ב יא) וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''. | אבל ב'''אור זרוע''' (ב יא) וב'''מרדכי''' (שבת רצג) הביאו בשם '''רבנו משולם''' שאין לברך על הדלקת הנר, וכ"כ שם ב'''הגהות מרדכי''' (שבת רצד) בשמו, וכתבו הטעם לפי שאין ההדלקה גמר עשיית המצווה, אלא רק בשעת אכילה, וכל מצווה שאין עשייתה גמר מלאכתה אין מברכים עליה. אבל בשם '''ר"י''' כתב שם שחשיב הדלקה גמר מצווה לפי שיש אור בבית ויכולים לישא הכלים לשלח, וכן הוא ב'''ראבי"ה''' (קצט) בשם '''ר"ת'''. | ||
וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת.<BR/> | וב'''תוספות''' (שבת כה ב ד"ה חובה) הביא שיש שרוצים לומר דאין לברך על הדלקת נר שבת, ולמדו כן מ[[מים אחרונים]], דגם לגביהם כתיב 'חובה' ואעפ"כ אין מברכין עליהם, כמו שכתב '''בעל הלכות גדולות''' המובא ב'''תוספות''' (חולין קה א ד"ה מים). וכן מובא ב'''ספר הפרדס''' (שער המעשה ד"ה יש מי שכתב), וב'''ארחות חיים''' (הדלקת נר בער"ש א). אבל '''רבנו תם''' שם דחה דבריהם דלא דמי כלל, דמים אחרונים באים משום הצלה ממלח סדומית, ואילו מצות הדלקת נר היא משום עונג שבת, ואין ללמוד מ'חובה' ל'חובה'.<BR/> | ||
עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת (וכעין זה משמע הלשון הרמב"ם שם), וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. וכן בתינוק שנולד מהול, שאיכא מ"ד ש[[אין צריך להטיף ממנו דם ברית]], שעיקר המצווה היא שיהיה מהול, ואעפ"כ [[כשמל מברך]]. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד). | עוד הביא שם שיש אומרים שאין לברך לפי שאם היה לו כבר נר דלוק מבעוד יום הרי אינו צריך לכבותו ולחזור ולהדליק, ואם כן אין המצווה בהדלקה עצמה, אלא במה שיש לו אור בבית בשבת (וכעין זה משמע הלשון הרמב"ם שם), וגם זה דחה ר"ת שבאמת בכה"ג צריך לכבות ולחזור ולהדליק, ואף אם לא היה צריך, מ"מ שפיר יש לברך כשמדליק, דומיא ד[[כיסוי הדם]] שאף שאם כסתו הרוח פטור, מ"מ כשמכסה הוא מברך. וכן בתינוק שנולד מהול, שאיכא מ"ד ש[[אין צריך להטיף ממנו דם ברית]], שעיקר המצווה היא שיהיה מהול, ואעפ"כ [[כשמל מברך]]. והובא כל זה גם ב'''רא"ש''' (ב יח), וב'''טור''' (אורח חיים רסג) וב'''מרדכי''' (שבת רצד). | ||