9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הדלקת נרות שבת"
←הפסק
(←הפסק) |
|||
| שורה 49: | שורה 49: | ||
ועיין בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לג) שדייק מדברי מרן (י) שגם אליבא דבה"ג יש לברך תחילה ואח"כ להדליק, שהרי כתב 'שאחר שבירכו והדליקו', משמע דקודם מברכות. וזה כתב לדעת בה"ג שמקבלת שבת בהדלקה. וכן הכריע גם ב'''יביע אומר''' (ב טז, ו מח יא). | ועיין בשו"ת '''יחוה דעת''' (ב לג) שדייק מדברי מרן (י) שגם אליבא דבה"ג יש לברך תחילה ואח"כ להדליק, שהרי כתב 'שאחר שבירכו והדליקו', משמע דקודם מברכות. וזה כתב לדעת בה"ג שמקבלת שבת בהדלקה. וכן הכריע גם ב'''יביע אומר''' (ב טז, ו מח יא). | ||
== | ==שכחה לברך== | ||
נשאל '''מהר"י ברונא''' (פד) על דבר אשה ששכחה לברך על נרות שבת שהדליקה, ונזכרה רק לאחר שיצאו הקהל מבית הכנסת, והשיב שאין לה לברך, כיון שכבר אינו זמן הדלקה, ואף שלגבי שחיטה כתב האו"ז שיברך אחר השחיטה והכיסוי, שאני התם, דזמן שחיטה הוא. וכתב טעם נוסף לחלק, ד'להדליק' להבא משמע, מה שאין כל 'על השחיטה' דלשעבר משמע. עכת"ד.<BR/> | |||
והנה לטעם ראשון שכתב, מבואר דאם נזכרה קודם שקיעה, יש לה לברך, דאכתי זמן הדלקה הוא. אבל לטעם שני ד'להדליק' להבא משמע, אפילו קודם שקיעה אין לה להדליק.<BR/> | |||
ועיין בשו"ת '''הר צבי''' (א יח) שהביא דברי מהר"י ברונא אלו רק בטעמם השני. | |||
והנה ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב דאשה ששכחה לברך יכולה לברך קודם חשיכה, וב'''פרי מגדים''' תמה על דבריו\ וגם ה'''אליה רבה''' ו'''באר היטב''' מסיקים דלא כוותיה בזה, אלא רק אם נזכרה קודם שקיעה רשאית לברך. | |||
ובשו"ת '''בצל החכמה''' (ד נז) הביא דברי | |||
==ברכת שהחיינו== | ==ברכת שהחיינו== | ||