9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||מגילה ז ב||מגילה ב טו|אורח חיים תרצה ב}} | {{מקורות||מגילה ז ב||מגילה ב טו|אורח חיים תרצה ב}} | ||
בעניין מצוות השתייה הנהוגה בפורים: גדריה, היקפה ודיניה | בעניין מצוות השתייה הנהוגה בפורים: גדריה, היקפה ודיניה | ||
==גמרא | ==גמרא== | ||
ה'''גמרא''' (מגילה ז ב) מביאה את דברי רבא, שחייב אדם לבסומי בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. | |||
נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות | <BR/>ומיד בסמוך מביאה סיפור על רבה (ויש הגורסים רבא) ורבי זירא שסעדו יחד את סעודת הפורים יחד והתבסמו. תוך כדי הדברים, עמד רבה ושחט את רבי זירא, אך לאחר מכן התפלל עליו והחזיר אותו לחיים. בשנה הבאה שב רבה והציע לרבי זירא לחגוג את פורים יחד, אך רבי זירא דחה את בקשתו בטענה שאי אפשר לסמוך על נס שיחזור ויתרחש. <BR/> | ||
==שיטת | נחלקו הראשונים והפוסקים כיצד יש להבין את היחס בין מימרת רבא, ממנה לכאורה עולה חיוב בשתייה בפורים עד-כדי שכרות, לסיפור אודות רבה ורבי זירא, ממנו עולה כי לשתייה ולשכרות עלולות להיות השלכות שליליות. יש מהפוסקים שפסקו את דברי רבא כפשטם וכלשונם, ויש מהם שראו את הסיפור של רבי זירא כמעשה לסתור וממילא לא פסקו את דברי רבא, וכדלהלן. | ||
ה'''רי"ף''' (מגילה ג | |||
== שיטות הראשונים == | |||
=== | === שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם === | ||
מפשט לשון רבא על פניהם, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים | ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (מגילה ז ד"ה אמר רבא) וב'''שולחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב). | ||
אמנם גם לשיטות אלו, יש לבאר את משמעות דבריו של רבא, באשר לפרשנויות השונות ישנה השלכה לגבי גדרי דין השתייה והיקפו. | |||
==== מצווה או חיוב ==== | |||
מפשט לשון רבא על פניהם, נראה כי הוא רואה את השתייה בפורים כחיוב, ואכן כך נראה מרוב הפוסקים, ביניהם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) וה'''ריא"ז''' (מגילה א ד). <BR/> | |||
ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ברם, ה'''ראבי"ה''' (תקסד) פוסק באופן שונה, ומסביר שעניין שתייה בפורים הוא רק למצווה בעלמא ולא לעיכוב. דבריו הובאו להלכה ב'''הגהות מיימוניות''' (מגילה ב טו ב), וכן פסק ה'''דרכי משה''' (אורח חיים תרצה א), ה'''אליה רבה''' (תרצה א), ה'''כף החיים''' (תרצה טו), וה'''ביאור הלכה''' (תרצה ד"ה חייב), וכן הובא בספר '''מנהגי מהר"ש מנוישטט''' (קלא).<BR/> | ||
מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד [[#חובת היום או חובת סעודה|עי"ל]] | מכך שה'''ראבי"ה ''' שולל את היותו של דין זה מעכב, נראה כי הוא סובר שדין השתייה אינו דין עצמאי אלא חלק מדין רחב יותר, ועוד [[#חובת היום או חובת סעודה|עי"ל]] | ||