הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"

== האם דברי רבא הם להלכה ==

=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם ===

<BR/>גם מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב 'כיצד חובת סעודה... ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות'. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר.

<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

<BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא.

<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו.

== גדר 'עד דלא ידע' ==

=== שכרות גמורה ===

=== גימטריה ===

=== שורות הפיוט ===

=== שינה ===

== שלחן ערוך ואחרונים ==

== טיוטה ==

ונראה לומר שאין כוונת ה'''רמב"ם''' שצריך לשתות עד שיירדם מכוח השכרות אלא שישתכר וירדם לאחר מכן, כלומר האדם נדרש לעשות שתי פעולות: להשתכר וללכת לישון.<BR/>

עדיין קשה שהרי גם אם אין צורך להשתכר עד כדי הרדמות עדיין לכאורה ישנה החובה להשתכר, דבר הנראה על פניו שלילי בדברי ה'''רמב"ם''' וגם אינו עולה בקנה אחד עם מפרשיו שהובאו לעיל. אפשר לתרץ שיש ברמב"ם שני מונחי שכרות שונים, אחד ראינו לעיל והוא זה שה'''רמב"ם''' מגנה בחריפות מרובה, והשני מופיע בהלכות תפילה (תפילה ד יז) כאשר ה'''רמב"ם''' מגדיר את מדרגתו של שיכור האסור בתפילה ככזה שאינו יכול לעמוד בפני מלך, מדרגת שכרות שאינה גבוהה. אפשר להסביר שחיוב השכרות בפורים הוא להגיע למצב של אי יכולת עמידה לפני מלך בלבד ובזה תורץ ה'''רמב"ם'''

[[קטגוריה:משתה ושמחה]]

[[קטגוריה:מגילה ז:]]

[[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ב]]

[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרצה]]