הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"

נוספו 1,402 בתים ,  11:18, 18 בפברואר 2018
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
== האם דברי רבא הם להלכה ==
== האם דברי רבא הם להלכה ==
=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם ===
=== שיטת רי"ף ורא"ש וסייעתם ===
ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (ז ב  ד"ה אמר רבא), '''ריא"ז''' (מגילה א ב ד).
ה'''רי"ף''' (מגילה ג ב) מצטט מהגמרא את דברי רבא אודות חיוב השתייה ככתבם וכלשונם, אך משמיט את הסיפור המופיע מיד לאחר מכן. כמותו גם ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) ציטט את דברי רבא בלבד, ומשמע שפסק כמותו. וכן צוטטו דברי רבא בלבד ב'''ראב"ן''' (מגילה ד"ה תני רב יוסף), ב'''רוקח''' (הלכות פורים רלז), ב'''פסקי הרי"ד''' (ז ב  ד"ה אמר רבא), ב'''ריא"ז''' (מגילה א ב ד), ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא).
<BR/>גם מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב 'כיצד חובת סעודה... ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות'. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר.
<BR/>גם מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) מבואר שהלכה כרבא, שכתב 'כיצד חובת סעודה... ושותה יין עד שישתכר וירדם בשכרות'. משמע בדבריו שישנו חיוב לשתות בסעודת פורים ולהשתכר.
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
<BR/>ה'''טור''' (אורח חיים תרצה) כתב שצריך בסעודת פורים להשתכר עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.
שורה 28: שורה 28:
<BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא.
<BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא.
<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו.
<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו.
== טעם החיוב לשתות ==
בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין.


== גדר 'עד דלא ידע' ==
== גדר 'עד דלא ידע' ==
שורה 33: שורה 36:


=== שכרות גמורה ===
=== שכרות גמורה ===
לא להבדיל בין רשעותו של המן לצדיקותו של מרדכי, שכרות הקרובה לאיבוד הדעת ולשכרותו של לוט. שיטה זו מובאת בדברי ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), ה'''מהרש"א''' (חידושי אגדות ז: ד"ה מיחייב), ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב), ב'''שו"ת דברי יציב''' (אורח חיים רצו ג) וב'''תשובות והנהגות''' (ד קעג)
פשט דבריו של רבא, שצריך אדם לשתות עד שלא יבדיל בין רשעותו של המן לצדקותו של מרדכי, כלומר שיתחלף לו המן במרדכי ומרדכי בהמן. שיטה זו מובאת בדברי ה'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא).
 
ה'''מהרש"א''' (חידושי אגדות ז: ד"ה מיחייב), ה'''ב"ח''' (אורח חיים תרצה ב), ב'''שו"ת דברי יציב''' (אורח חיים רצו ג) וב'''תשובות והנהגות''' (ד קעג)


=== גימטריה ===
=== גימטריה ===
"ארור המן" ו"ברוך מרדכי" עולים בגימטריא 502, ואי הידיעה היא חוסר היכולת לחשב שיוויון זה כראוי. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), ב'''מהרי"ל''' (הלכות פורים ד"ה אמר), ב'''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה י א) וכן כתוב בספר '''המנהגים דבי מהר"ם''' (סדר פורים ד"ה נחזור לעניין)
ב'''מהרי"ל''' (הלכות פורים ד"ה אמר) מובא ש'ארור המן' עולה בגימטריה ל'ברוך מרדכי' (תק"ב), וצריך אדם לשתות עד שלא יידע לכוון החשבון, כן הוא גם ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא), ב'''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה י א), וכן כתוב בספר '''המנהגים דבי מהר"ם''' (סדר פורים ד"ה נחזור לעניין)


=== שורות הפיוט ===
=== שורות הפיוט ===
היה בזמנם פיוט שבית אחד נגמר ב"ארור המן" ואחר אחר ב"ברוך מרדכי" וה"לא ידע" הוא חוסר היכולת לשיר את השיר כיאות. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר), וכמו"כ עולה מדברי '''תוספות''' (מגילה ז: ד"ה דלא) ומדברי ה'''ר"ן''' (על הרי"ף מגילה ג: ד"ה דאמרינן)
בשם '''בעל המנהגות''' כתבו הראשונים, שהיה בזמנם פיוט שאחר כל בית היו עונים "ארור המן" או ב"ברוך מרדכי" לסירוגין. וחיוב השתיה הוא עד שלא יידע לכוון מה צריך לענות. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא).
 
=== אמירה אחר קריאת המגילה ===
'''תוספות''' (מגילה ז ב ד"ה דלא) הביאו בשם הירושלמי<ref>ואינו בירושלמי שלפנינו</ref>, שאחר המגילה צריך לומר 'ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב'. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' וב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ג ב ד"ה דאמרינן). ומשמע בדבריהם שצריך שישתה עד שלא יוכל להבין מהו אומר.


=== שינה ===
=== שינה ===
שילך לישון, וכאשר ישן לא יבדיל אפילו בין ארור המן לברוך מרדכי, וכן עולה מדברי ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו), וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד)
ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד)


== שלחן ערוך ואחרונים ==
== שלחן ערוך ואחרונים ==
מרן ה'''שלחן ערוך'''
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב)


== טיוטה ==
== טיוטה ==
שורה 89: שורה 97:
ונראה לומר שאין כוונת ה'''רמב"ם''' שצריך לשתות עד שיירדם מכוח השכרות אלא שישתכר וירדם לאחר מכן, כלומר האדם נדרש לעשות שתי פעולות: להשתכר וללכת לישון.<BR/>
ונראה לומר שאין כוונת ה'''רמב"ם''' שצריך לשתות עד שיירדם מכוח השכרות אלא שישתכר וירדם לאחר מכן, כלומר האדם נדרש לעשות שתי פעולות: להשתכר וללכת לישון.<BR/>
עדיין קשה שהרי גם אם אין צורך להשתכר עד כדי הרדמות עדיין לכאורה ישנה החובה להשתכר, דבר הנראה על פניו שלילי בדברי ה'''רמב"ם''' וגם אינו עולה בקנה אחד עם מפרשיו שהובאו לעיל. אפשר לתרץ שיש ברמב"ם שני מונחי שכרות שונים, אחד ראינו לעיל והוא זה שה'''רמב"ם''' מגנה בחריפות מרובה, והשני מופיע בהלכות תפילה (תפילה ד יז) כאשר ה'''רמב"ם''' מגדיר את מדרגתו של שיכור האסור בתפילה ככזה שאינו יכול לעמוד בפני מלך, מדרגת שכרות שאינה גבוהה. אפשר להסביר שחיוב השכרות בפורים הוא להגיע למצב של אי יכולת עמידה לפני מלך בלבד ובזה תורץ ה'''רמב"ם'''
עדיין קשה שהרי גם אם אין צורך להשתכר עד כדי הרדמות עדיין לכאורה ישנה החובה להשתכר, דבר הנראה על פניו שלילי בדברי ה'''רמב"ם''' וגם אינו עולה בקנה אחד עם מפרשיו שהובאו לעיל. אפשר לתרץ שיש ברמב"ם שני מונחי שכרות שונים, אחד ראינו לעיל והוא זה שה'''רמב"ם''' מגנה בחריפות מרובה, והשני מופיע בהלכות תפילה (תפילה ד יז) כאשר ה'''רמב"ם''' מגדיר את מדרגתו של שיכור האסור בתפילה ככזה שאינו יכול לעמוד בפני מלך, מדרגת שכרות שאינה גבוהה. אפשר להסביר שחיוב השכרות בפורים הוא להגיע למצב של אי יכולת עמידה לפני מלך בלבד ובזה תורץ ה'''רמב"ם'''
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:משתה ושמחה]]
[[קטגוריה:משתה ושמחה]]
[[קטגוריה:מגילה ז:]]
[[קטגוריה:מגילה ז:]]
[[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ב]]
[[קטגוריה:מגילה וחנוכה פרק ב]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרצה]]
[[קטגוריה:אורח חיים סימן תרצה]]