9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 29: | שורה 29: | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. | <BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. | ||
בספר '''כלבו''' (מה ד"ה ואחר צאתם) כתוב אמנם שחייב אדם לבסומי בפוריא, אך לא שישתכר, כי השכרות אסזור גמור ואין לך עבירה גדולה מזו שגורמת לגילוי עריות ושפיכות דמים וכמה עבירות, אלא שישתה יותר מלימודו מעט כדי שירבה לשמוח ולשמח האביונים. וכן הוא ב'''ארחות חיים''' לוניל (פורים לח) והובא ב'''בית יוסף''' (ד"ה כתוב בארחות חיים). | |||
ה''' | |||
<BR/> | הרב '''פרי חדש''' (תרצה ב) הקשה על רבנו אפרים, שאדרבה מדברי הגמרא איפכא משמע, שמההוא עובדא משמע שבגלל שחשש עוד פעם שישחט אותו ולא בכל יומא מתרחש ניסא, לא עשה כמו שוב סעודה. אך היה לו לעשות סעודה ולשתות מעט, אלא על כרחך שכשהיו שותים היו שותים יותר מכדי הרגלם, ואם כן מימרת רבה כשפטה. | ||
<BR/>אלא שסיים הפרי חדש שזהו בזמנם, אבל היום שהדורות מקולקלים ראוי לתפוס סברת רבנו אפרים, ולא לשתות אלא מעט יותר ממה שמורגל ביום טוב, ובזה יהיה כוונתו לשם שמים. | |||
== טעם החיוב לשתות == | == טעם החיוב לשתות == | ||
בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | ||
| שורה 45: | שורה 46: | ||
=== גימטריה === | === גימטריה === | ||
ב''' | ב'''אגודה''' (מגילה א ו) מובא ש'ארור המן' עולה בגימטריה ל'ברוך מרדכי' (תק"ב), וצריך אדם לשתות עד שלא יידע לכוון החשבון, כן הוא ב'''מהרי"ל''' (הלכות פורים ד"ה אמר), וכן מובא ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) באחד הפירושים, וכן ב'''רבינו ירוחם''' (אדם וחוה י א סב ג), וכן כתוב בספר '''המנהגים דבי מהר"ם''' (סדר פורים ד"ה נחזור לעניין). | ||
<BR/>מבין האחרונים, כן הסכימו לפירוש זה ה'''מגן אברהם''' (ג). | |||
=== שורות הפיוט === | === שורות הפיוט === | ||
בשם '''בעל המנהגות''' כתבו הראשונים, שהיה בזמנם פיוט שאחר כל בית היו עונים "ארור המן" או ב"ברוך מרדכי" לסירוגין. וחיוב השתיה הוא עד שלא יידע לכוון מה צריך לענות. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא). | בשם '''בעל המנהגות''' כתבו הראשונים, שהיה בזמנם פיוט שאחר כל בית היו עונים "ארור המן" או ב"ברוך מרדכי" לסירוגין. וחיוב השתיה הוא עד שלא יידע לכוון מה צריך לענות. שיטה זו מובאת ב'''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) וב'''דרכי משה''' (א). | ||
=== אמירה אחר קריאת המגילה === | === אמירה אחר קריאת המגילה === | ||
'''תוספות''' (מגילה ז ב ד"ה דלא) הביאו בשם הירושלמי<ref>ואינו בירושלמי שלפנינו</ref>, שאחר המגילה צריך לומר 'ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב'. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' וב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ג ב ד"ה דאמרינן). ומשמע בדבריהם שצריך שישתה עד שלא יוכל להבין מהו אומר. | '''תוספות''' (מגילה ז ב ד"ה דלא) הביאו בשם הירושלמי<ref>ואינו בירושלמי שלפנינו</ref>, שאחר המגילה צריך לומר 'ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל הצדיקים וגם חרבונה זכור לטוב'. וכן הוא ב'''תוספות רא"ש''' וב'''ר"ן''' (דפי הרי"ף ג ב ד"ה דאמרינן). ומשמע בדבריהם שצריך שישתה עד שלא יוכל להבין מהו אומר או שיטעה לומר להיפך. וכן למד ה'''בית חדש''' (ב) בדבריהם. | ||
=== שינה === | === שינה === | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד) | ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכן הביא ה'''דרכי משה''' (א) בשם '''מהר"י ברין'''. | ||
וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד). | |||
=== להבדיל בין מפלת המן למעלת מרדכי === | |||
ב'''טורי זהב''' (א) כתב לפרש שצריך לתת שבח כפול להשי"ת, אחד על מפלת המן והשניה על מעלת מרדכי, ועל כל אחד בפני עצמו היה ראוי להודות ולשבח. וקאמר שצריך לשתות עד שלא יידע להבחין בשבח בין זה לזה, שקודם ששתה היה נותן על שניהם שבח, ועכשיו כששותה כבר אינו מבחין ביניהם ואז פטור. כן משמע גם מדברי ה'''גר"א''' בביאורו (ד"ה חייב). וכן העתיק ה'''משנה ברורה''' (ד). | |||
=== שלחן ערוך ואחרונים === | |||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרצה ב) העתיק להלכה דברי רבא כלשונם. ומבואר דפוסק כן להלכה. | |||
<BR/>ה'''רמ"א''' כתב על דבריו, שיש אומרים שאין צריך להשתכר כל כך, אלא ישתה יותר מלימודו ויישן, ומתוך כך אינו מבחין בין ארור המן לברוך מרדכי. להלן יתבאר גדר החיוב בזה. | |||
ה'''בית חדש''' (ב) קיבל עקרונית את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, אבל כתב שזהו דווקא לעניין שתיה שמגיע קרוב לשכרותו של לוט, אבל צריך לשתות הרבה יותר מלימודו שייטב לבו במשתה היין, אפילו אינו יכול לדבר לפני המלך, רק שתהיה דעתו מיושבת עליו. | |||
ב'''פרי חדש''' (תרצה ב) כתב שבזמננו שהדורות מקולקלים ראוי לנהוג כרבנו אפרים ולשתות מעט יותר מלימודו. וכן הסכים ה'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב), והוסיף שיירדם בשינה ועל ידי כך לא ידע וכו' ושכן ראוי לעשות. וכן הסכים ה'''משנה ברורה''' (ה) שכן ראוי לעשות כדברי הרמ"א. | |||
== טיוטה == | == טיוטה == | ||