9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מצוות שתייה בפורים"
אין תקציר עריכה
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== שיטת רבנו אפרים וסייעתו === | === שיטת רבנו אפרים וסייעתו === | ||
ה'''ר"ן''' (ז ב ד"ה מחייב, בדפי הרי"ף ג ב ד"ה מחייב) הביא דברי רבנו אפרים שכתב שמההוא עובדא שרבה קם ושחטיה לר' זירא, נדחתה המימרא של רבא שחייב לשתות עד דלא ידע, ולאו שפיר למעבד הכי. כן העתיק גם '''בעל המאור''' (ג ב) ונראה שסובר כן לדינא, וכן הוא ב'''שבולי הלקט''' (רא). | ה'''ר"ן''' (ז ב ד"ה מחייב, בדפי הרי"ף ג ב ד"ה מחייב) הביא דברי רבנו אפרים שכתב שמההוא עובדא שרבה קם ושחטיה לר' זירא, נדחתה המימרא של רבא שחייב לשתות עד דלא ידע, ולאו שפיר למעבד הכי. כן העתיק גם '''בעל המאור''' (ג ב) ונראה שסובר כן לדינא, וכן הוא ב'''שבולי הלקט''' (רא), ויש אומרים<ref>כן כתב הרב '''ערוך השלחן''' (תרצה ג) להלן יובאו דבריו.</ref> שכן סובר גם ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו). | ||
<BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא. | <BR/>גם ב'''רבנו חננאל''' על הדף לא הוזכרו דברי רבא. | ||
<BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. | <BR/>ה'''מאירי''' (ז ב ד"ה חייב) הביא דברי רבא וכתב בשם הגאונים את דברי רבנו אפרים שדברי רבא נדחו, והסכים לדבריו. בתוך הדברים כתב שאין אנו מצווין להשתכר ולהפחית עצמנו מתוך השמחה שלא נצטוינו על שמחה של הוללות ושל שטות אלא בשמחה של תענוג שנגיע מתוכה לאהבת השם והודאה על הנסים שעשה לנו. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
== טעם החיוב לשתות == | == טעם החיוב לשתות == | ||
בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | בספר '''אבודרהם''' (פורים ד"ה ואמר בפרק קמא) שאל איך חייבו חכמים להשתכר בפורים, והרי בכמה מקומות בתורה מוזכר דבר זה כמכשול, כגון אצל נח ולוט. ומשיב, מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשורוש היו על ידי משתה, כגון הריגת ושתי, מלכות אסתר, מפלת המן וכו', ולכן עשו זכר לנס בשתיית היין. | ||
<BR/>כן העתיקו הרב '''מטה משה''' (תתריב) והרב '''אליה רבה''' (תרצה א) | <BR/>כן העתיקו טעם זה הרב '''מטה משה''' (תתריב) והרב '''אליה רבה''' (תרצה א) וה'''חיי אדם''' (ב קנה ל) והב'''ביאור הלכה''' (ד"ה חייב). | ||
== גדר 'עד דלא ידע' == | == גדר 'עד דלא ידע' == | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
=== שינה === | === שינה === | ||
ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, | ה'''רמב"ם''' (מגילה ב טו) כתב שצריך שישתה וירדם בשכרותו. בפשטות אפשר להבין שלמד כן מתוך דברי רבא, שכאשר יישן, ממילא לא יידע להבדיל בין ארור המן לברוך מרדכי, וכןלמד ה'''דרכי משה''' (א) בדעתו והביא כן גם בשם '''מהר"י ברין'''. | ||
<BR/>אמנם הרב '''ערוך השלחן''' (תרצה ג) כתב שאם כן למה היה לו לרבא להביא הדברים בלשון משונה כזה, אלא יותר נראה שהרמב"ם דחה דברי רבא מן ההלכה, וכדעת רבנו אפרים. | |||
=== להבדיל בין מפלת המן למעלת מרדכי === | === להבדיל בין מפלת המן למעלת מרדכי === | ||
| שורה 73: | שורה 73: | ||
=== הזהירות בדקדוק ההלכה בשעת שכרות === | === הזהירות בדקדוק ההלכה בשעת שכרות === | ||
בספר '''מטה משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30738&st=&pgnum=186 (תתריב)] אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. | בספר '''מטה משה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30738&st=&pgnum=186 (תתריב)] אחר שהביא הדעות השונות, כתב שאף אותם שמשתכרים יהיה כל כוונתם לשם שמים, כדי לזכור הנס, ולא כדי למלאות גרונם יין כאותם שעושים שחוק וקלות ראש ואינם חוששים להתפלל, ולא לנטילת ידיים וברכת המוציא וברכת המזון, עד כי נדמה לרוב ההמון שבימים אלו הותר לפרוק עול תורה ומצוות. וכל זה הוא עוון פלילי כי לא הותרה אלא שמחה ולא קלות ראש, ואם ביטל תפילה או מילה מן המגילה הרי זה חוטא ומתחייב בנפשו. וכן היו הראשונים עוסקים בפורים בדברי תורה ומצווה ולא בקלות ראש. | ||
<BR/>גם ב'''חיי אדם''' (ב קנה ל) כתב שאם יודע בעצמו שיזלזל במצווה מן המצוות, בברכות או בתפילות, או שינהג קלות ראש מוטב שלא ישתכר וכל מעשיו יהיו לשם שמים. וכן העתיק ה'''ביאור הלכה''' (ד"ה עד דלא). | |||
== טיוטה == | == טיוטה == | ||
| שורה 116: | שורה 117: | ||
ונראה לומר שאין כוונת ה'''רמב"ם''' שצריך לשתות עד שיירדם מכוח השכרות אלא שישתכר וירדם לאחר מכן, כלומר האדם נדרש לעשות שתי פעולות: להשתכר וללכת לישון.<BR/> | ונראה לומר שאין כוונת ה'''רמב"ם''' שצריך לשתות עד שיירדם מכוח השכרות אלא שישתכר וירדם לאחר מכן, כלומר האדם נדרש לעשות שתי פעולות: להשתכר וללכת לישון.<BR/> | ||
עדיין קשה שהרי גם אם אין צורך להשתכר עד כדי הרדמות עדיין לכאורה ישנה החובה להשתכר, דבר הנראה על פניו שלילי בדברי ה'''רמב"ם''' וגם אינו עולה בקנה אחד עם מפרשיו שהובאו לעיל. אפשר לתרץ שיש ברמב"ם שני מונחי שכרות שונים, אחד ראינו לעיל והוא זה שה'''רמב"ם''' מגנה בחריפות מרובה, והשני מופיע בהלכות תפילה (תפילה ד יז) כאשר ה'''רמב"ם''' מגדיר את מדרגתו של שיכור האסור בתפילה ככזה שאינו יכול לעמוד בפני מלך, מדרגת שכרות שאינה גבוהה. אפשר להסביר שחיוב השכרות בפורים הוא להגיע למצב של אי יכולת עמידה לפני מלך בלבד ובזה תורץ ה'''רמב"ם''' | עדיין קשה שהרי גם אם אין צורך להשתכר עד כדי הרדמות עדיין לכאורה ישנה החובה להשתכר, דבר הנראה על פניו שלילי בדברי ה'''רמב"ם''' וגם אינו עולה בקנה אחד עם מפרשיו שהובאו לעיל. אפשר לתרץ שיש ברמב"ם שני מונחי שכרות שונים, אחד ראינו לעיל והוא זה שה'''רמב"ם''' מגנה בחריפות מרובה, והשני מופיע בהלכות תפילה (תפילה ד יז) כאשר ה'''רמב"ם''' מגדיר את מדרגתו של שיכור האסור בתפילה ככזה שאינו יכול לעמוד בפני מלך, מדרגת שכרות שאינה גבוהה. אפשר להסביר שחיוב השכרות בפורים הוא להגיע למצב של אי יכולת עמידה לפני מלך בלבד ובזה תורץ ה'''רמב"ם''' | ||
וכן כתוב ב'''שו"ת להורות נתן''' (א לב ד). | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||