9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "תענית אסתר"
אין תקציר עריכה
| שורה 22: | שורה 22: | ||
<BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | <BR/>וכן הסכים ה'''רא"ש''' (מגילה א ח) שהימים שקודם חנוכה ופורים לא עדיפים על שאר ימי מגילת תענית, ואם הם בטלו, כל שכן שהימים שקודם חנוכה ופורים. ולכן נהגו להתענות בי"ג אדר. | ||
<BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם בעל המאור, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים תרפו). | <BR/>כן כתב גם ה'''ריטב"א''' (מגילה ב א ד"ה ומכאן יש) בשם בעל המאור, וכן הוא ב'''טור''' (אורח חיים תרפו). | ||
<BR/>אמנם הרא"ש הוסיף, שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. | <BR/>אמנם הרא"ש הוסיף, שלפי הטעם שכתב שזהו [[#טעם המנהג להתענות|זכר להתקהלות בזמן אסתר]], אם כן תענית אסתר היא תקנת חכמים קודם שבטלה למגילת תענית. וכן כתב הרא"ש במקום אחר (תענית ב כד) שההתקהלות זה מעיקר הנס. | ||
ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) הקשה לפירוש זה כפי שהקשה בעה"מ, שהרי ממה שפסק רב הלכה כר' יוסי אף שאמר בתענית יח: שבטלה מגילה תענית, מוכח שלענין פורים וחנוכה אף לפניהם ולאחריהם לא בטלו, שאל"כ למה יש לו לפסוק כר' יוסי. | ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף תענית ו ב ד"ה ולענין) הקשה לפירוש זה כפי שהקשה בעה"מ, שהרי ממה שפסק רב הלכה כר' יוסי אף שאמר בתענית יח: שבטלה מגילה תענית, מוכח שלענין פורים וחנוכה אף לפניהם ולאחריהם לא בטלו, שאל"כ למה יש לו לפסוק כר' יוסי. | ||
<BR/>והביא בשם ה'''רמב"ן''' לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים, שכיון שקדושת היום בטלה, אין ראוי שתשרה לו קדושה מדין יום שלפני. כן כתב לתרץ גם ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט). | <BR/>והביא בשם ה'''רמב"ן''' לתרץ שיום י"ג באדר, לפי מגילת תענית הוא יום ניקנור, וכיון שהוא בטל ככל ימי מגילת תענית, ממילא בטל הוא לגמרי גם מדין יום שלפני פורים, שכיון שקדושת היום בטלה, אין ראוי שתשרה לו קדושה מדין יום שלפני. כן כתב לתרץ גם ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט), וכן תירצו ה'''תוספות''' שם בתירוץ שני. | ||
<BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | <BR/>אמנם הר"ן דחה תירוץ זה, וגם דחה תירוץ בעה"מ, וכתב בשם '''הרב אברגלוני''' שאף שמדינא הלכה כר' יוחנן שלפניהם אסור, מ"מ כיון שבטלה מגילת תענית מוכח שדעת חכמים להקל בדבר, ואף שחנוכה ופורים לא בטלו, אנו אין לנו להחמיר אלא להקל ולפסוק כשמואל שהכריע כרשב"ג שלפניהם ולאחריהם מותר. | ||
ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) אחר שכתב תירוצו דלעיל כהרמב"ן הוסיף בשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וזהו כתירוץ בעל המאור, אלא שלא חילק בין בני העיירות לבני הכרכים. <BR/>כדברי הראבי"ה העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | ה'''ראבי"ה''' (ב מגילה תקנ, תקנט) אחר שכתב תירוצו דלעיל כהרמב"ן הוסיף בשם '''רבנו שמואל בן נטרונאי''' טעם אחר, שחנוכה ופורים מעלתם כשל תורה, ואינם צריכים חיזוק, ולכן אין להם דין של יום שלפניהם ולאחריהם. וזהו כתירוץ בעל המאור, אלא שלא חילק בין בני העיירות לבני הכרכים. <BR/>כדברי הראבי"ה העתיק ה'''מרדכי''' (מגילה א תשעו), וכעין זה בספר ה'''אגודה''' (מגילה ג א). | ||
<BR/>כתירוץ זה של '''רבנו שב"ט''' מובא גם ב'''רא"ש''' (תענית ב כד). | |||
== טעם המנהג להתענות == | == טעם המנהג להתענות == | ||