147
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "גדר כתב"
←מקור מהפסוקים
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== מקור מהפסוקים == | == מקור מהפסוקים == | ||
בדברים כד א כתוב לגבי כתיבת גט "'''''וכתב''''' לה ספר כריתות ונתן בידה...". כלומר, יש צורך שזה ייחשב כתב ושיצירת האותיות תיחשב מעשה כתיבה. | [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42072&st=&pgnum=156 בדברים כד א] כתוב לגבי כתיבת גט "'''''וכתב''''' לה ספר כריתות ונתן בידה...". כלומר, יש צורך שזה ייחשב כתב ושיצירת האותיות תיחשב מעשה כתיבה. | ||
בשבת האיסור לכתוב נובע מסמיכות הפרשיות של בניית המשכן ואיסור חילול שבת (שמות פרק לא), ומלאכת כתיבה נמנית בין הל"ט מלאכות שנעשו בבניית המשכן. מלאכות אלו בתורה כונו "מלאכת מחשבת" ומשם למדנו שגם לגבי שבת יש צורך שזה ייחשב מלאכת מחשבת (לקולא או לחומרא). | בשבת האיסור לכתוב נובע מסמיכות הפרשיות של בניית המשכן ואיסור חילול שבת ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=175&hilite= שמות פרק לא]), ומלאכת כתיבה נמנית בין הל"ט מלאכות שנעשו בבניית המשכן. מלאכות אלו בתורה כונו "מלאכת מחשבת" ומשם למדנו שגם לגבי שבת יש צורך שזה ייחשב מלאכת מחשבת (לקולא או לחומרא). | ||
יש צורך בכתיבה גם בעשיית הציץ שכתוב לגביו בשמות לט ל "'''''מכתב''''' פיתוח חותם". | יש צורך בכתיבה גם בעשיית הציץ שכתוב לגביו בשמות לט ל "'''''מכתב''''' פיתוח חותם". | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
ניתן לתרץ זאת בשלושה דרכים: | ניתן לתרץ זאת בשלושה דרכים: | ||
# ייתכן שהלשון ביחס לציץ (שמות כח לו) "ופתחת עליו" מורה שצריך לעשות ממש מעשה חריטה. | # ייתכן שהלשון ביחס לציץ ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168 שמות כח לו]) "ופתחת עליו" מורה שצריך לעשות ממש מעשה חריטה. | ||
# כתוב בפסוק ( | # כתוב בפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=168 שמות כח לו]) "קדש לה' ", שזה כאזכרה, ועל מנת לקדש את השם, יש צורך במעשה כתיבה. | ||
# הרמב"ן כותב שבכל כלי הקודש והבבגדי הכהונה עשייה לשמה, ואם כן צריך לעשות כתיבה בציץ על מנת להחיל את ה"לשמה" בתוכה, כך שצריך לעשות מעשה כתיבה. | # הרמב"ן כותב שבכל כלי הקודש והבבגדי הכהונה עשייה לשמה, ואם כן צריך לעשות כתיבה בציץ על מנת להחיל את ה"לשמה" בתוכה, כך שצריך לעשות מעשה כתיבה. | ||
העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה (דברים לא | העניין עולה גם כן לגבי כתיבת ספר תורה ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=427 דברים לא יט]): "ועתה '''''כתבו''''' לכם את השירה הזאת", שהספר תורה צריך להיכתב ע"פ גדרי כתיבה. בתפילין יש גם כן צורך שהפרשיות ייכתבו כהוגן. במזוזות ישנו פסוק המורה על כך ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=372 דברים ו ט]) "'''''וכתבתם''''' על מזוזות ביתך ובשעריך". כלומר, יש צורך בסת"ם במעשה כתיבה. | ||
כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב. | כמו כן, יש את איסור מחיקת השמות הקדושים הנלמד מהפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=384 דברים יב ג]) "לא תעשון כן לה' אלֹוהיכם" שנסמך לאמור על עבודה זרה "ואִבדתם את שמם מן המקום ההוא". לכאורה גם פה, על מנת שזה ייחשב שם השם יש צורך שזה ייחשב קודם כל כתב. | ||
לוחות הברית גם כן נחשבים לכתב, בשל הפסוק (שמות לב טז) "מכתב מכתב אלקים". | לוחות הברית גם כן נחשבים לכתב, בשל הפסוק ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42651&st=&pgnum=177 שמות לב טז]) "והלוחות כתובים... מכתב מכתב אלקים". | ||
== כתב על גבי כתב == | == כתב על גבי כתב == | ||