53
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מפיהם ולא מפי כתבם"
←פסיקת השולחן ערוך, הרמ"א ונו"כ
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ה'''שולחן ערוך''' (כח יב) פסק כשיטת הרמב"ם, הסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | ה'''שולחן ערוך''' (כח יב) פסק כשיטת הרמב"ם, הסמ"ע (מג) סייג את דבריו שרק בשטר גמור התירו לסמוך על הכתוב בשטר אבל אם העדים כתבו בפנקס את עדותם אין זה מתקבל בבית הדין. | ||
ה'''רמ"א''' (קמו ה) כותב לגבי מחאה שהעדים צריכים לכתוב אותה בלשון שליחות, ה'''סמ"ע''' (יא) מסביר שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים מלבד ר"ת ומכך שהרמ"א לא כתב את דבריו | ה'''רמ"א''' (קמו ה) כותב לגבי מחאה שהעדים צריכים לכתוב אותה בלשון שליחות, ה'''סמ"ע''' (יא) מסביר שלשון שליחות נצרכת לפי כל הראשונים מלבד ר"ת ומכך שהרמ"א לא כתב את דבריו בלשון יש אומרים יש סיוע לדבריו. לעומת זאת, ה'''קצות''' (ג) חולק ואומר שרק לפי בעל המאור לשון שליחות מועילה במחאה כי היא הופכת את השטר ל'מפי כתבו', אולם לפי הרמב"ן אין עדיפות בלשון שליחות ונמצא שהרמ"א פסק כמו בעל המאור. | ||
ה'''ב"ח''' (כח יב) כתב שהמנהג להורות הלכה כרמב"ם, אבל בתלמיד חכם כדי שלא יתבטל מלימודו מקילים כרבנו תם לשלוח את עדותו בכתב. מאידך ה'''ש"ך''' (יד) הכריע כשיטת הרמב"ן. | ה'''ב"ח''' (כח יב) כתב שהמנהג להורות הלכה כרמב"ם, אבל בתלמיד חכם כדי שלא יתבטל מלימודו מקילים כרבנו תם לשלוח את עדותו בכתב. מאידך ה'''ש"ך''' (יד) הכריע כשיטת הרמב"ן. | ||