53
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מפיהם ולא מפי כתבם"
←תשובות הראשונים
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תשובות הראשונים== | ==תשובות הראשונים== | ||
ה'''רי"ף''' (יבמות ט א בדפי הרי"ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש (כתובות יח ב) שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם. | ה'''רי"ף''' (יבמות ט א בדפי הרי"ף) מיישב שלאחר שהעדים חותמים על השטר נחשב הדבר שעדותם נחקרה בבית דין, כדברי ריש לקיש [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=15&daf=18b&format=pdf (כתובות יח ב)] שעדים החתומים על השטר נחשב הדבר שנחקרה עדותם בבית דין, ולכן השטר נחשב שנאמר בבית דין מפי העדים ולא מפי כתב ידם. | ||
ה'''רשב"א''' (שו"ת הרשב"א א א'ריא) וה'''רמב"ן''' (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי כתבם. המקור לכך הוא הפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים" המלמד שיש מציאות של שטר קניין, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר קניין הריהו כשר. | ה'''רשב"א''' (שו"ת הרשב"א א א'ריא) וה'''רמב"ן''' (ספר המצוות שורש שני) מיישבים שבשטר יש גזירת הכתוב מיוחדת המלמדת שאין חיסרון של מפי כתבם. המקור לכך הוא הפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) "שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים" המלמד שיש מציאות של שטר קניין, ואם כן כל שטר שכתוב בנוסח של שטר קניין הריהו כשר. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
ה'''רמב"ם''' (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות בשטר בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת. סיבת התקנה- כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות מחשש שהעדים ייסעו לארץ רחוקה ולא יוכלו להעיד על ההלוואה, אבל מהתורה קבלת עדות היא רק מפי העדים. | ה'''רמב"ם''' (עדות ג ד) מבאר שקבלת עדות בשטר בבית דין היא רק בדיני ממונות וחכמים הם שתיקנו זאת. סיבת התקנה- כדי שאנשים לא ימנעו מלהלוות מחשש שהעדים ייסעו לארץ רחוקה ולא יוכלו להעיד על ההלוואה, אבל מהתורה קבלת עדות היא רק מפי העדים. | ||
==קושיה על שיטת הרמב"ם== | ==קושיה על שיטת הרמב"ם== | ||
מהפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש ב'''גיטין''' (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה, ואם כן- כיצד אמר הרמב"ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מכוח תקנת חכמים ולא מהתורה? | מהפסוק ב'''ירמיהו''' (לב מד) נראה ששטר מועיל מדאורייתא, וכן מפורש ב'''גיטין''' (לו א) שהצורך בקיום השטר הוא מדרבנן אבל עצם השטר תקף מהתורה, ואם כן- כיצד אמר הרמב"ם שעדות בשטר מתקבלת בבית דין מכוח תקנת חכמים ולא מהתורה? | ||