9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"
←הרדב"ז והר"ן
| שורה 35: | שורה 35: | ||
המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב"ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה. | המפרשים דנו בפירוש דברי הרמב"ם, מדוע השווה בין ספק כלאים לספק ערלה, כאשר מהמשנה ומהגמרא נראה שיש להם דין שונה. | ||
==== הרדב"ז והר"ן ==== | ==== הרדב"ז והר"ן ==== | ||
ה'''רמ"ך''' התקשה בדברי הרמב"ם מדוע השווה את הדין של ספק ערלה לדין של ספק כלאי הכרם, בעוד שבתלמוד בבלי וכן במשנה, מפורש שיש הבדל ביניהם, וכי דין ספק ערלה שהוא מהלכה למשה מסיני חמור מדין ספק כלאי הכרם שהוא רק מדברי סופרים.<BR/> | |||
ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.<BR/> | ה'''רדב"ז''' במקום מבאר שהרמב"ם פסק כאותו מאן דאמר בגמרא שלערלה וכלאי הכרם דין שווה, וצריך לשנות את גירסת המשנה, שבשניהם יורד ולוקח ובלבד שלא יראנו לוקט, שלא גזרו בחו"ל אלא את הידוע לאיסור ואת הלקוט בידיים.<BR/> | ||
גם ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | |||
ה'''ר"ן''' (דפי הרי"ף טו ב) כתב לתרץ שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא שסובר שדין ערלה וכלאי הכרם שווים לקולא, ואף שהלכה כר' יוחנן שהערלה בחו"ל מהלכה למשה מסיני, מ"מ לענין ההיתר מותר גם בערלה כל שאינו רואה ולוקט<ref>ה'''בית יוסף''' (יורה דעה רצד) הבין בכוונת הר"ן שמסביר את הרמב"ם שדין ערלה כדין כלאי הכרם לקולא, כלומר שמותר לראות את הגוי לוקט אבל שלא ילקוט הוא בעצמו בידיו. ותמה על זה, שלא כן משמע ברמב"ם. אבל כבר העירו ה'''מחנה אפרים''' ו'''חידושי אנשי שם''' שלא היתה כוונת הר"ן לומר שהרמב"ם פסק כמר בריה דרבנא לקולא, אלא רק שהשווה בין הדינים כוותיה, אך סובר הוא לחומרא שדין הכלאים הוא כדין הערלה שאסור לראות את הנכרי לוקט, אלא רק ליקח ממנו אחרי שלקט.</ref>. | |||
==== בית יוסף ==== | ==== בית יוסף ==== | ||