9,992
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
אין תקציר עריכה
| שורה 58: | שורה 58: | ||
ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסורה גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין. | ובטעם הדבר שאסרו גידולי ערלה יותר מאשר גידולי טבל ומעשרות, ביארו התוספות (ד"ה שאם נטע) שכיון שערלה אסורה גם בהנאה, החמירו גם בגידולין, אבל טבל ומעשרות שאינם אסורים אלא באכילה לא החמירו בגידולין. | ||
גם ב'''תוספות רבנו יהודה מבריניא''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) מסכים לשיטת תוספות דלא חשיב הכא זה וזה גורם כיון שהם משני עניינים. ונצרך ליישב את הקושיה אם כן מהו 'מודה ר' יוסי', שמשמע שרבנן מקלים יותר ממנו? וכתב ליישב שכיון שהאגוז כלה בקרקע לא הוי אלא עפרא בעלמא ומותר (כעין דברי הרמב"ן בשם הירושלמי), ולכן סוברים חכמים שמותר אפילו לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה. ובסוף דבריו כתב בשם רבו שלרבנן אמנם אסור לכתחילה מפני שפירות ערלה דינם שריפה, אבל מותר בדיעבד, ואילו לר' יוסי אסור אפילו בדיעבד להינות מנטיעות אגוז של ערלה מפני שהוא פרי, ואין כאן דין זה וזה גורם. | |||
<BR/>גם ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ואין נוטעין) הסכים שגם לרבנן אסור לכתחילה לנטוע אגוז של ערלה, אלא שר' יוסי אוסר אף בדיעבד. | |||
==== הריטב"א ==== | ==== הריטב"א ==== | ||
ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה מודה) הביא בתחילה דברי רש"י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. אבל דחה את דבריהם שיש כאן שני עניינים נפרדים ולכן לא הוי זה וזה גורם, אלא כיון שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.<BR/> | ה'''ריטב"א''' (מח ב ד"ה מודה) הביא בתחילה דברי רש"י והקושיות עליו. ולאחר מכן הביא דברי התוספות שסוברים שאגוז של ערלה גידוליו אסורים אפילו בדיעבד אלא אם כן הבריך או הרכיב. אבל דחה את דבריהם שיש כאן שני עניינים נפרדים ולכן לא הוי זה וזה גורם, אלא כיון שהאגוז שהוא הזרע עומד בקרקע ומשניהם יוצא הצמח, אין לך זה וזה גורם גדול מזה.<BR/> | ||
| שורה 75: | שורה 77: | ||
תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות. | תירוץ אחר כתב '''ר' יהודה מבירינא''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי), שזריעת ירקות גם היא נחשבת דיעבד, מפני שנשירת הנבייה לא בהכרח תשביח את הירקות. | ||
== בגדר זה וזה גורם == | |||
ב'''תוספות רבנו יהודה מפאריש''' (מח ב ד"ה ורבנן סברי) הקשה מה שייך כאן זה וזה גורם, והרי הנבייה שנושרת ונעשית זבל היא בעין, והרי זה כתערובת איסור והיתר יחד? ואינו נחשב זה וזה גורם אלא כאשר האיסור אינו בעין ואינו נהנה מהאיסור עצמו, כגון הנאה מהירקות שגדלו מזבל של איסור או הנאה מפרה שנתפטמה מכרשיני עבודה זרה, אבל כאן הרי הוא נהנה מן הזבל בשעת זריעה?<BR/> | |||
ותירץ, שגם זבל הנבייה אינו בעין ונתבטל בקרקע, ועוד שגם בלא זבל הנבייה היה מזדבל מהגשם. | |||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||