9,992
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "זה וזה גורם"
←הסבר הראב"ד
| שורה 51: | שורה 51: | ||
==== הסבר הראב"ד ==== | ==== הסבר הראב"ד ==== | ||
מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | מכח קושיות אלו מביא הרמב"ן את הסבר ה'''ראב"ד'''.<BR/> | ||
ה'''ראב"ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת | ה'''ראב"ד''' מקשר מחלוקת זו של ר' יוסי וחכמים עם מחלוקת אחרת המובאת במשנה (ערלה א ז) לגבי סמדר, שר' יוסי אומר שסמדר אסור משום ערלה מפני שהוא פרי, ואילו חכמים לא מחשיבים את הסמדר לפרי ומתירים.<BR/> | ||
על פי זה נחלקו גם כאן. | על פי זה נחלקו גם כאן. חכמים סוברים שכיון שהסמדר אינו פרי ממילא מותר לכתחילה להרכיב בכפניות שלהם (כעין קליפה השומרת על הפרי, ונושרת כאשר הוא נעשה סמדר), ואילו ר' יוסי אוסר לכתחילה לפי שדינם כפירות ערלה. אמנם בדיעבד מודה ר' יוסי שאם הרכיב כפניות אלו או הבריכם שהם מותרים לאחר ג' שנים, מפני שזה וזה גורם מותר. <BR/> | ||
<BR/>מדברי הראב"ד יוצא | על פי זה מיושב הלשון 'מודה ר' יוסי', כיון שחכמים מתירים אפילו לכתחילה אך לא מטעמו של ר' יוסי. | ||
<BR/>מדברי הראב"ד יוצא שהוא אינו חולק על דברי רש"י שנטיעות ערלה מותרות בדיעבד לאחר ג' שנים. אלא שמה שאמרה הברייתא 'מודה ר' יוסי' אינו אמור על נטיעת האגוז, אלא על הברכה והרכבה שלדברי חכמים מותר לכתחילה מפני שסמדר אינו פרי, ואילו ר' יוסי מודה בדיעבד מפני שזה וזה גורם מותר.<BR/> | |||
עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | עוד הוסיף הרמב"ן שמצא בירושלמי שלחכמים מותר בדיעבד אף באגוז עצמו, משום שהוא כלה בארץ עד שלא יצמח. וכתב על זה הרמב"ן שהוא טעם יפה. | ||
<BR/>גם ב'''תוספות רי"ד''' (מח ב ד"ה פיסקא ר' יוסי) הסכים שדברי רב יהודה אמר שמואל שר' יוסי מודה שמותר בדיעבד מתייחס רק לכפניות של ערלה, ולא לאגוז עצמו, וכפי שעולה מדברי הראב"ד הנ"ל. | |||
ב'''תוספות רי"ד''' (מח ב ד"ה פיסקא ר' יוסי) | |||
==== שיטת התוספות ==== | ==== שיטת התוספות ==== | ||