9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
אין תקציר עריכה
| שורה 87: | שורה 87: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
== החלפת נטיעות ערלה עם גוי == | |||
כתב '''רבנו ירוחם''' (כב ב קעו ג) שמותר לומר לגוי בשנות ערלה "עבוד כרמי ותטול פירותיה, ואני אעבוד כרמך שעברו עליה שני ערלה ואטול פירותיה", ודייק כן מסוגייתנו, שהדין הוא שהפירות שייכות למי שעובד בשדה. והוסיף ששאל כן לרבותיו והסכימו כמו. <BR/>ה | |||
ה'''בית יוסף''' הביא את דבריו, וגם כתבם להלכה ב'''שלחן ערוך''' (יד).<BR/> | |||
ה'''טורי זהב''' (כב) העיר שלכאורה דין זה מתאים לשיטת רש"י, אבל לפי הרמב"ם שצריך להתנות קודם השותפות, הרי זה אסור, ואם כן השלחן ערוך שפסק כרמב"ם לא היה לו להעתיק דין זה? <BR/> | |||
ותירץ שכאן יש טעם אחר, שההחלפה כאן היא כמו מכירה, שמוכר לו את הקרקע שלו בשכר שנותן לו קרקע אחרת לעבדה ולאכול פירותיה, וזה מותר לכולי עלמא. | |||
<BR/>גם ה'''ש"ך''' (ל) העיר על השלחן ערוך בזה, והביא תירוץ בשם הלבוש, שכל מה שכתב הרמב"ם שצריך תנאי, זהו דווקא כאשר קיבלו שדה בשותפות לעבדה, שאז דרך השותפים לטרוח אחד בשביל חבירו ולכן יש בזה הנאה מפירות ערלה, אבל כאן כל אחד בעלים על שדהו, ואין כאן הנאה מפירות ערלה. | |||
[[קטגוריה: ערלה]] | [[קטגוריה: ערלה]] | ||