9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "שותפות ישראל וגוי בנטיעות ערלה"
←סתירה מהלכות שבת
| שורה 83: | שורה 83: | ||
ה'''ש"ך''' (כז) מפרש גם הוא כדברי הב"ח, שאם באו חשבון הכוונה שהתנו מתחילה שיאכל הגוי שנות האיסור ואילו הישראל יאכל כנגדם בשנות ההיתר, בזה הוא כמחליף פירות ערלה ואינו חשוב תנאי כלל. | ה'''ש"ך''' (כז) מפרש גם הוא כדברי הב"ח, שאם באו חשבון הכוונה שהתנו מתחילה שיאכל הגוי שנות האיסור ואילו הישראל יאכל כנגדם בשנות ההיתר, בזה הוא כמחליף פירות ערלה ואינו חשוב תנאי כלל. | ||
==== סתירה | ==== סתירה מהרמב"ם בהלכות שבת ==== | ||
מפרשי הרמב"ם העלו שאלה, שאם נאמר שכוונת הרמב"ם שאסור לבוא חשבון גם אם התנו בתחילה, וכמו שמפרש הט"ז בדעתו, הרי זה סותר דבריו בהלכות שבת (ו יז), שם משמע שאם התנו מותר אפילו באו לחשבון בסוף, והרי דין ערלה נלמד בסוגיה מדין שבת? אמנם יש מפרשים בדעת הרמב"ם שגם שם בהלכות שבת כוונתו לאסור באו חשבון לבסוף אפילו אם התנו. אך המגיד משנה והבית יוסף ועוד מפרשים סבורים שיש הבדל בין שבת לערלה כמבואר ב[[שותפות ישראל וגוי בשבת#שיטת הרמב"ם|סוגיה שם]], ואם כן השאלה במקומה עומדת. | |||
ה'''מהר"י קורקוס''' על הרמב"ם (שבת ו יז) התעורר לשאול מנא ליה להרמב"ם חלוקה זו בין דין ערלה לדין שבת, והרי כל דין ערלה נלמד מן הברייתא האמורה לגבי שבת, ולגבי שבת מבואר מדברי הרמב"ם שאם התנו בתחילה מותר, אפילו באו חשבון לבסוף?<BR/> | |||
וכתב ליישב, | וכתב ליישב, | ||