הבדלים בין גרסאות בדף "זמן קבלת שבת"

אבל ה'''ר"ן''' שבדפי הרי"ף (י א ד"ה מדאמרינן) הליץ בעד בעל הלכות גדולות ודחה דברי [[#דעת רוב הראשונים|הרמב"ן]], והביא חבילת ראיות שהמלאכה האחרונה הסמוכה לשבת אצל האמוראים היתה הדלקת הנר, וכתב דכיוון שכן תקנו חכמים שהדלקת הנר תהיה המלאכה האחרונה, הרי המדליק גומר בדעתו שלא יעשה שום מלאכה אחריה, ואין לך קבלת שבת גדולה מזו. וע' גם ב'''ר"ן''' בחידושים (שבת כג ב) שהביא דברי בה"ג ודברי הרמב"ן ולא השיג עליו כלום.

<BR/>וב'''אור זרוע''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14580&st=&pgnum=10 (ערב שבת יא)] הביא דברי '''רבנו שמשון''' שחלק על בה"ג, והביא ראיית הרמב"ן, דאחרי הדלקה יש עוד שהות לצלות דג קטן, ומסיק דלא הויא קבלת שבת עד שיתפלל. אבל האור זרוע שם דחה ראייתו, דלא אמרו שם שצולה אלא רק ששוהה כדי לצלות, ומכריע כבה"ג ומביא כמה ראיות לקיים שיטתו.<BR/>

וה'''סמ"ג''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=21359&st=%u05D4%u05D3%u05DC%u05E7%u05EA%20%u05E0%u05E8 (עשין ל)] כתב גם הוא הראיה משהייה כדי לצלות דג קטן וכו' דמוכח שאינו מקבל שבת בהדלקה, אבל סיים שיכול להיות שהמדליק עצמו אסור במלאכה, ומביא ראיה לזה מתוספתא דסוכה. וכן הבין בדעתו בעל '''שלטי גיבורים''' (טו א ב).

וה'''מרדכי''' (רצג) הביא שתי הדעות ולא הכריע, אבל ב'''בית יוסף''' (רסג ד"ה כתב בה"ג) כתב דנראה מדברי המרדכי שמסכים לבה"ג, ואפשר שכוונתו למש"כ המרדכי (רצז) בשם רב שרירא גאון לענין יום המעונן.

'''הרמב"ן''' שם סובר דנר שבת קודם להדלקת נר חנוכה, כשם שהוא [[חיוב הדלקת נר שבת#קדימת נר שבת לנר חנוכה וליין לקידוש|קודם אצל מי שאין לו אלא נר אחד]], דכל התדיר והמשובח מחבירו קודם לחבירו, ונראה מדבריו דאינו אסור במלאכה עד הערב. וגם ה'''רשב"א''' בחידושים (כג ב) כתב לדחות דברי בה"ג, והביא גם הוא ראיית הרמב"ן הנ"ל, והוסיף להקשות דאם כדברי בה"ג, אסור היה להדליק יותר על נר אחד כיון שבהדלקת הראשון כבר נאסר עליו להדליק את השני. וכן כתב גם בתשובה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=14649&st=%u05d0%u05dc%u05e3+%u05e2 (א תתרע)]. וכעין זה הקשה גם ב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] בשם אחיו, דלעת בה"ג היאך מותר להדליק נר שבת והרי כשבירכה כבר נאסרה במלאכה. אבל ב'''בבית יוסף''' (אורח חיים רסג) תירץ על זה דכל ההדלקה כחדא חשיבא, ואינה מקבלת שבת עד שגומרת להדליק.<BR/>

וב'''שבלי הלקט''' [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F+%D7%A0%D7%98&pgnum=89 (נט)] הביא מתשובת הגאונים שהיה מנהג להדליק הנרות מבעוד יום ולתקן את הפתילות, ואחר כך מכבין אותן סמוך לחשיכה, ומוחטין אותן או מוסיפים בהם שמן ומברכים ומדליקים ושובתים, ואינו מקבל עליו שבת עד שיתקן כל הנרות שבביתו. ועיי"ש שדחה דעת הנוהגים להשליך הפתילה אחר ההדלקה כדי לא לכבותה, ומסיק דהכל לפי דעת האדם, אם בהדלקה ואם בתפילת ערבית, היכא שדעתו לשבות, נאסר בעשיית מלאכה, ואפילו מבעוד יום [וקצת משמע בדבריו שתנאי מועיל בתפילת ערבית, ודלא כהב"י, ע"ש].