הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

נוספו 211 בתים ,  11:00, 29 במרץ 2019
אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:


== חמץ של נכרי מותר בהנאה או באכילה ==
== חמץ של נכרי מותר בהנאה או באכילה ==
המשנה אמרה שחמץ של נכרי מותר בהנאה אחר הפסח, ולכאורה אינו מובן למה לא התירה אף באכילה, שהרי אין שייך כאן הטעם של קנס?
המשנה אמרה שחמץ של נכרי מותר בהנאה אחר הפסח, אמנם הפוסקים כולם אומרים שאין הכוונה דווקא בהנאה, אלא הוא הדין שמותר באכילה, ומה שנקטה המשנה 'הנאה', נאמרו שני תירוצים:
 
<BR/>ה'''ירושלמי''' (פסחים ב ב) אומר שבאמת הוא הדין שמותר אף באכילה לאחר הפסח, ומה שאמרה המשנה 'בהנאה' זהו מפני איסור אכילת [[פת נכרי]] כל השנה משום גזירת חתנות, ולא מפני החמץ שבו, שאם היתה המשנה אומרת שמותר באכילה היינו אומרים שמותר לגמרי ללא חשש פת נכרי. אמנם באמת ב[[פת נכרי#תוקף הגזירה|מקום שלא נהגו איסור בפת נכרי]], הוא הדין כאן שמותר אף באכילה. טעם זה הובא ב'''רמב"ם''' בפירוש המשניות וב'''רא"ש''' (ב ד).
ה'''ירושלמי''' (פסחים ב ב) מתייחס לשאלה זו, ומתרץ שבאמת הוא הדין שמותר אף באכילה לאחר הפסח, ומה שאמרה המשנה 'בהנאה' זהו מפני איסור אכילת [[פת נכרי]] כל השנה משום גזירת חתנות, ולא מפני החמץ שבו, וזהו באמת במקום שנהגו בו איסור, אבל במקום שלא נהגו לאסור פת נכרי, הוא הדין כאן שמותר אף באכילה. טעם זה הובא ב'''רמב"ם''' בפירוש המשניות וב'''רא"ש''' (ב ד).
<BR/>ה'''רי"ף''' (ז א) הוסיף טעם נוסף שהמשנה נקטה 'הנאה' ולא 'אכילה', משום הסיפא שבאה להשמיענו באיסור הנאה בחמץ של ישראל, לכן דיברה המשנה כולה על הנאה, אך חמץ של נכרי מותר אף באכילה.
<BR/>ה'''רי"ף''' (ז א) הוסיף טעם נוסף שהמשנה נקטה 'הנאה' משום הסיפא שבאה להשמיענו באיסור הנאה בחמץ של ישראל, לכן דיברה המשנה כולה על הנאה, אך חמץ של נכרי מותר אף באכילה.


=== ביטל חמצו קודם הפסח ===
=== ביטל חמצו קודם הפסח ===