הבדלים בין גרסאות בדף "חמץ שעבר עליו הפסח"

חמץ שעבר עליו הפסח (עריכה)

גרסה מ־10:28, 31 במרץ 2019

נוספו 1,191 בתים , 10:28, 31 במרץ 2019

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,908

עריכות

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 {{מקורות|פסחים ב ב|פסחים כח א-כט ב|פסחים ב ב|חמץ ומצה א ד|אורח חיים תמח א,ג}}
 חמץ של ישראל או של נכרי שעבר עליו הפסח, אם מותר באכילה ובהנאה.
-== סוגית הבבלי ==
+== סוגיות הבבלי ==
 ה'''משנה''' (פסחים ב ב) אומרת שחמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה, ואילו חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה, שנאמר: "לא יראה לך שאור".
 <BR/>בפשט המשנה אינו מובן הקשר בין הפסוק לבין דין חמץ שעבר עליו הפסח, שאמנם בפסוק מבואר שיש חילוק בין חמץ של ישראל לחמץ של גוי, אבל אין בו רמז לחמץ שעבר עליו הפסח. ויתבאר בגמרא להלן.
@@ שורה 22: / שורה 22: @@
 הראשונים כולם פסקו כדברי רבא ואליבא דר' שמעון, שחמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה מדרבנן משום קנס.
+=== ברייתא דחנות ופועלים ===
+ה'''גמרא''' (לא ב) מביאה ברייתא האומרת שחנות של ישראל ומלאי של ישראל ופועלים נכרים נכנסים לשם, החמץ שנמצא שם אחר הפסח אסור בהנאה וכל שכן באכילה. חנות ומלאי של נכרי ופועלים ישראל נכנסים ויוצאים לשם, חמץ שנמצא שם אחר הפסח מותר באכילה וכל שכן בהנאה.
+<BR/>כך שנויה הברייתא לפנינו וכן היא גירסת '''רש"י''' שמבאר (ד"ה אסור בהנאה) שאין אנו תולין בפועלים בין לקולא ובין לחומרא, אלא תולים שמן המלאי הוא.
+<BR/>אמנם '''רבנו חננאל''' (לא ב ד"ה ת"ר) גורס להיפך, שהולכים אחר הפועלים בין לקולא ובין לחומרא, ולכן אם הפועלים ישראל אסור אפילו המלאי והחנות של גוי, ואם הפועלים גויים מותר אפילו המלאי והחנות של ישראל. לגירסה זו הסכים גם ה'''רמב"ן''' (לא ב ד"ה ה"ג בעיקר נוסחי).
 == ירושלמי ==