9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכות התורה"
אין תקציר עריכה
| שורה 61: | שורה 61: | ||
=== שתי ברכות או שלוש ברכות === | === שתי ברכות או שלוש ברכות === | ||
הראשונים דנו האם התוספת שמוסיף ר' יוחנן "הערב נא", כוונתו להוסיף המשך לאותה ברכה שאמר רב יהודה, ובעצם זוהי ברכה אחת (וכולם יחד שתי ברכות), או שמא "הערב נא" היא ברכה בפני עצמנ, ויש כאן שתי ברכות שונות (וכולן יחד שלוש). | הראשונים דנו האם התוספת שמוסיף ר' יוחנן "הערב נא", כוונתו להוסיף המשך לאותה ברכה שאמר רב יהודה, ובעצם זוהי ברכה אחת (וכולם יחד שתי ברכות), או שמא "הערב נא" היא ברכה בפני עצמנ, ויש כאן שתי ברכות שונות (וכולן יחד שלוש). | ||
<BR/>מדברי '''רש"י''' (ד"ה ור' יוחנן) מבואר שיש כאן ברכה אחת, שהוא כותב שהטעם שר' יוחנן מוסיף את התוספת "הערב נא" היא כדי שהברכה תהיה פותחת בברוך וחותמת בברוך. הרי שסובר שזוהי אותה ברכה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה | <BR/>מדברי '''רש"י''' (ד"ה ור' יוחנן) מבואר שיש כאן ברכה אחת, שהוא כותב שהטעם שר' יוחנן מוסיף את התוספת "הערב נא" היא כדי שהברכה תהיה פותחת בברוך וחותמת בברוך. הרי שסובר שזוהי אותה ברכה. וכן כתבו ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר) וה'''רא"ש''' (א יג) בשם '''רבנו תם'''. | ||
<BR/>אמנם דעת '''בעל המאור''' שיש כאן ג' ברכות, ודייק זאת מלשון הגמרא 'נימרינהו לכולהו' משמע שיש כאן הרבה ברכות ולא רק שתים. והוסיף שג' הברכות הן כנגד תורה, משנה ומדרש ר' ישמעאל. אמנם מתחילת דבריו משמע שר' יוחנן שהוסיף ברכת 'הערב נא' הוסיף חתימה לברכתו של שמואל, ולפי זה יש כאן רק שתי ברכות. ועמד על סתירה זו ה'''ראב"ד''' בהשגותיו שם. | <BR/>אמנם דעת '''בעל המאור''' שיש כאן ג' ברכות, ודייק זאת מלשון הגמרא 'נימרינהו לכולהו' משמע שיש כאן הרבה ברכות ולא רק שתים. והוסיף שג' הברכות הן כנגד תורה, משנה ומדרש ר' ישמעאל. אמנם מתחילת דבריו משמע שר' יוחנן שהוסיף ברכת 'הערב נא' הוסיף חתימה לברכתו של שמואל, ולפי זה יש כאן רק שתי ברכות. ועמד על סתירה זו ה'''ראב"ד''' בהשגותיו שם. | ||
<BR/>גם דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ז י-יא) שהן שלוש ברכות. אמנם יש מחלוקת בנוסחאות האם הוא גורס 'הערב נא' או 'והערב נא'. | <BR/>גם דעת ה'''רמב"ם''' (תפילה ז י-יא) שהן שלוש ברכות. אמנם יש מחלוקת בנוסחאות האם הוא גורס 'הערב נא' או 'והערב נא'. | ||
| שורה 80: | שורה 80: | ||
=== שיטת התוספות === | === שיטת התוספות === | ||
ה'''תוספות''' (ד"ה שכבר נפטר) הביאו דעת '''ר"י''', שסובר שהבבלי חולק על הירושלמי, וקיימא לן כהבבלי שאין צריך כלל ללמוד לאלתר. והוסיף שגם לפי הירושלמי דווקא ברכת אהבה רבה שהיא ברכת קריאת שמע, אינה פוטרת אלא אם כן למד מיד וגם לא עשה היסח הדעת, אבל אם בירך בבוקר ברכת התורה עצמה קודם קריאת שמע, אינו צריך לחזור ולברך ופוטרת כל היום, אפילו לא למד לאלתר. ושונה הדבר מסוכה ש[[צריך לברך על כל סעודה וסעודה אפילו כמה פעמים ביום]], שבלימוד תורה אין אדם מסיח דעתו, לפי שכל שעה מחוייב הוא ללמוד, ולכן גם כשאינו לומד נחשב הדבר כאילו הוא לומד בלי הפסקה, כדכתיב 'והגית בו יומם ולילה', לעומת אכילה בסוכה שיש לה שעה קבועה. | |||
<BR/>כלומר מדברי התוספות מבואר שלמד שטעמו של הירושלמי הוא משום הפסק והיסח הדעת (כפי פירוש ב' לעיל), אך זהו דווקא באהבה רבה, שבברכה זו גם במשך שאר היום חיישינן להפסק והיסח הדעת. אבל בברכת התורה עצמה לא חוששים כלל להיסח הדעת, משום שיש חיוב בכל שעה ללמוד ואין אדם מסיח דעתו מזה. | |||
=== שיטת הרא"ש === | === שיטת הרא"ש === | ||
=== שיטת רבנו יונה === | === שיטת רבנו יונה === | ||
| שורה 87: | שורה 90: | ||
==טיוטה== | ==טיוטה== | ||
=== האם מספיק לברך פעם אחת ביום === | === האם מספיק לברך פעם אחת ביום === | ||
גם ה'''רא"ש''' בפסקים (א יג) ובתוספותיו (יא ב ד"ה משקרא) הסכים לזה, שבברכת אהבה רבה אם שנה על אתר, וכן בברכת התורה אפילו אם לא שנה על אתר, אינו צריך לחזור ולברך כל היום כולו אפילו אם הפסיק באמצע לעיסוקיו. והוסיף הרא"ש שאפילו אם נאמר שגם בברכת התורה צריך לשנות לאלתר משום הפסק, מ"מ אותם אנשים שרגילים תמיד לעסוק בתורה, וגם בזמן שעסוקים בענייניהם ממהרים לחזור ללימודם, ודעתם על לימודם, לא חשיב הפסק לענין ברכות התורה. | |||
ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי אחרת. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של '''כל היום''', אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר. | ה'''רא"ה''' {{היברובוקס|46470|22|יא ב ד"ה פי'}} הבין את הירושלמי אחרת. שהתנאי שאמר ר' בא - 'והוא ששנה על אתר' אין הכוונה שבאופן זה פטרה ברכת אהבה רבה את הלימוד של '''כל היום''', אלא שמה ששנה על אתר, אותו פטרה ברכת אהבה רבה, אך אם הפסיק ולאחר מכן רוצה לחזור וללמוד, צריך לברך שוב את ברכת התורה הרגילה. וטעם הדבר מסביר הרא"ה, שברכת אהבה רבה אינה ברכה מיוחדת ללימוד תורה, אלא שכיון שגם קריאת שמע בכלל לימוד תורה הוא, לכן זה פוטר גם את ממה ששונה לאלתר. אך את מה שלומד בהמשך היום, אין זה פוטר. | ||