הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

==הסמיכות – שיקול בצורת התקנה או הנחיה למברך==

'''תלמידי רבינו יונה''' [https://www.sefaria.org.il/Rabbeinu_Yonah_on_Berakhot.1a.7?vhe=Vilna_Edition&lang=he (ברכות א א מדפי הרי"ף, ד"ה אלא)] עוסקים במקרה שאדם מתפלל ערבית מבעוד יום וקורא עימה קריאת שמע בברכותיה, מלבד ברכת 'אהבת עולם' שאותה יברך בלילה בסמוך לקריאת שמע שבזמנה; הם מעלים את הבעייתיות הקיימת בכך שאותו אדם אומר את ברכת 'אהבת עולם' שלא בסמיכות ל'המעריב ערבים', ואף על פי כן אינו פותח בה ב'ברוך', וכותבים שאין בכך כל פגם, "שכיון שבמקומה היא סמוכה לחברתה - אין לחוש עכשיו כשאומר אותה על קריאת שמע אם אינו פותח בברוך". אם כן, לשיטתם עניין סמיכות ברכה חסרת פתיחה לברכה אחרת הוא שיקול שהנחה את חז"ל בנסחם את הברכות, אך לאחר שנקבע הנוסח אין צורך שבפועל המברך יישם סמיכות זו, וברשותו לשנות את הסדר.

גישה הפוכה מצינו '''בתשב"ץ קטן''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4087&st=&pgnum=36 (תשב"ץ קטן סי' רמג)], '''בכלבו''' [https://www.sefaria.org.il/Kol_Bo.87.50?vhe=Kol_Bo_1547_Venice_Unknown_Publisher&lang=he&with=all&lang2=he (סי' פז)] '''ובטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%99 (או"ח סי' קי)], שהביאו את מנהגו של '''מהר"ם מרוטנבורג''' להסמיך את תפילת הדרך לאחת מברכות השחר, כדי שתהיה סמוכה לחברתה, מאחר ואין לה פתיחה. מכך ניתן ללמוד שני דברים: האחד - שבשונה מהראשונים דלעיל, לדעתו אין צורך בקשר מכל סוג שהוא בין הברכות כדי שתחשבנה סמוכות זו לזו; והשני – שהסמיכות אינה רק שיקול שעמד בפני מנסחי הברכות, אלא היא תלויה באופן שבו נוהג האדם המברך, עד שאפילו במקצת הברכות סמכו על כך שהמברך יסמיכן לברכה אחרת כלשהיא ולפיכך לא תיקנו להן פתיחה ואף לא סמיכות לברכה מסויימת.  

אם נלך בדרך זו באופן מוחלט, המסקנה המתבקשת היא שחובה גמורה היא להסמיך את תפילת הדרך לברכה אחרת ומי שלא עשה כן כאילו בירך ברכה רגילה בעלת פתיחה והשמיט את פתיחתה, שלא יצא ידי חובתו; אך מלשון המקורות הנ"ל משמע שמהר"ם לא ראה זאת כחובה גמורה, וכן כתב '''בשו"ת מהרי"ל''' (החדשות, סי' א): "שמהר"ם נזקק לסומכה בדאפשר ליה, אבל [גם] אם היה מתענה [ולכן לא יכל לברך על מאכל] והיה יוצא לדרך באמצע היום [ולכן לא יכל להסמיכה לברכות השחר] לא היה נמנע לאומרו". ומסתבר שטעם הדבר הוא שמאחר וברכה זו תוקנה בלא פתיחה משלה, אע"פ שכוונת חז"ל היתה שהמברך יסמכנה לברכה אחרת, מכל מקום אין זה מעכב - מאחר והמברך לא החסיר מגוף הברכה.

בין שתי גישות קיצוניות אלו ניתן לומר דרך אמצעית, והיא שאמנם ברכה שנתקנה ללא סמיכות לברכה מסויימת, אות הוא שפטורה היא לגמרי מכך, שאם לא כן מדוע לא תיקנו לה פתיחה - ולא כמהר"ם; אך מאידך, במקום שבו חז"ל ניסחו ברכה ללא פתיחה וסמכו על כך שהיא נסמכת על ברכה מסויימת שלפניה, על המברך לנהוג בהתאם לכך ולא לנתק בין הברכות - ולא כתלמידי רבנו יונה. עניין הסמיכות אינו בלעדי לחז"ל וגם לא בלעדי למברך, אלא מתווה דרך גם בניסוח הברכות וגם באופן אמירתן, כך שיתאים לצורת התקנה המקורית.