הבדלים בין גרסאות בדף "ברכה הסמוכה לחברתה"

שורה 67: שורה 67:
'''בשו"ת הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%93#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%90 (כלל ד סי' א)] כתב: "לא יפסיק בין ברכת אשר יצר לאלהי נשמה כי היא סמוכה לה, וכן דעת '''הגאונים''', ולכך אינה פותחת בברוך". כך כתב גם '''בפסקי רי"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 (כתובות ח א ד"ה מאי)], וכן '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' א וסי' ב)] בשם '''רב נטרונאי גאון''', ר' חיים ויטאל '''בשער הכוונות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8#%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA (דרושי ברכות השחר)], '''ביאור הגר"א''' [https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.46.9.2?vhe=Maginei_Eretz:_Shulchan_Aruch_Orach_Chaim,_Lemberg,_1893&lang=he&with=all&lang2=he (או"ח מו ט)], וכך פסק '''המשנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95#%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%91 (ו יב)] שראוי לנהוג לכתחילה.  
'''בשו"ת הרא"ש''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%22%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%22%D7%A9/%D7%9B%D7%9C%D7%9C_%D7%93#%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9F_%D7%90 (כלל ד סי' א)] כתב: "לא יפסיק בין ברכת אשר יצר לאלהי נשמה כי היא סמוכה לה, וכן דעת '''הגאונים''', ולכך אינה פותחת בברוך". כך כתב גם '''בפסקי רי"ד''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97_%D7%90 (כתובות ח א ד"ה מאי)], וכן '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' א וסי' ב)] בשם '''רב נטרונאי גאון''', ר' חיים ויטאל '''בשער הכוונות''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%A2%D7%A8_%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8#%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8_%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA (דרושי ברכות השחר)], '''ביאור הגר"א''' [https://www.sefaria.org.il/Beur_HaGra_on_Shulchan_Arukh%2C_Orach_Chayim.46.9.2?vhe=Maginei_Eretz:_Shulchan_Aruch_Orach_Chaim,_Lemberg,_1893&lang=he&with=all&lang2=he (או"ח מו ט)], וכך פסק '''המשנה ברורה''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95#%D7%99%D7%91_%D7%9E%D7%91 (ו יב)] שראוי לנהוג לכתחילה.  
אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].  
אולם '''התוס'''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA (ברכות יד א ד"ה ימים;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%95_%D7%90#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA ברכות מו א ד"ה כל;] [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%93_%D7%91#%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA פסחים קד ב ד"ה כל)] כתבו שברכה זו אינה נחשבת סמוכה, והטעם לכך שאינה פותחת הוא ש"אינה אלא שבח ותפילה בעלמא", או "הודאה בעלמא", ואין לה הגדרים הרגילים של ברכה, וכן כתב '''הרא"ה''' [https://www.sefaria.org.il/Chidushei_HaRa'ah_on_Berakhot.46a.11?vhe=Perush_ha-halachot_masekhet_berakhot,_Jerusalem_2007&lang=he (ברכות מו א ד"ה ומ"מ)].  


אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת  כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.
אופן נוסף מובא '''בתשובות הגאונים החדשות''' (מהד' עמנואל, סי' כח), שברכה זו אינה פותחת ב'ברוך' מפני שהיא ברכת הודאה, "וברכת הודאה כמי שנפתח בה בשם ובמלכות דומה [...] ובהודאה יש שמע ההזכרה והמלכות וכל דבר הצריך לברכה". דעה זו שונה מדעת התוס' הנ"ל, שכן לפי תוס' עיקר הדגש מונח על כך שאין זו ברכה רגילה אלא נוסח אמירה בעלמא, של הודאה או שבח, שנוספה לו חתימה; אך לדעת הגאונים עיקר הדגש מונח על כך שנושא הברכה הוא הודאה דווקא, אולם ברכה זו נחשבת  כברכה רגילה. ייתכן שסברתם היא שכיון שהאדם מודה לקב"ה הרי שבזה הוא מבטא את קבלת מלכותו עליו, והרי זה כהזכרת מלכות.


'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט|ברכות ס ב|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.
'''הטור''' [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%98%D7%95%D7%A8_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%95 (או"ח סי' ו)] מביא את המחלוקת האם צריך לסמוך ברכה זו ל'אשר יצר', ונוטה לדעה שאין בכך צורך "מפני שהיא ברכת הודאה". הוא מוסיף כי כך משמע מדברי התלמוד {{ויקיטקסט|ברכות ס ב|ברכות ס ב}} המסדר את ברכת 'אלהי נשמה' מיד כשהאדם ניעור משנתו, ומשמע מכך שאין צריך לומר לפניה ברכת 'אשר יצר'. ראיה זו כתב גם '''שבלי הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)] בשם אחיו '''ר' בנימין'''. '''הבית יוסף''' שם מבין שכוונת הטור היא לשיטת התוספות הנ"ל, אך ייתכן גם שכוונתו דווקא לשיטת הגאונים שהובאה כאן, וכך משמע מלשונו "מפני שהיא ברכת הודאה". כך פסק גם '''השולחן ערוך''' {{ויקיטקסט|שולחן_ערוך_אורח_חיים ו ג|ו ג}}, ולא הצריך להסמיכה ל'אשר יצר'.


'''הראב"ד''' (תשובות ופסקים, סי' מד) כתב שני הסברים נוספים לכך שאין בברכה זו פתיחה: <BR/>'''א.''' שהיא אינה קבועה, שכן אינה נאמרת אלא אם כן האדם ישן שינת קבע.<BR/>'''ב.''' שהיא נחשבת סמוכה לברכת 'המפיל', שכן זו נאמרת סמוך לשינה וזו נאמרת מיד לאחר היקיצה.
'''הראב"ד''' (תשובות ופסקים, סי' מד) כתב שני הסברים נוספים לכך שאין בברכה זו פתיחה: <BR/>'''א.''' שהיא אינה קבועה, שכן אינה נאמרת אלא אם כן האדם ישן שינת קבע.<BR/>'''ב.''' שהיא נחשבת סמוכה לברכת 'המפיל', שכן זו נאמרת סמוך לשינה וזו נאמרת מיד לאחר היקיצה.


שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.
שיטה ייחודית מצינו בדברי '''ראבי"ה''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15283&st=&pgnum=189 (חלק א שו"ת סי' קסח)]: "וברכת אלהי נשמה שנתת בי טהורה הוי כהודאה בעלמא, והתחלת הברכה הוי ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים, ואפשר לפזרן", דהיינו רק החתימה היא הברכה עצמה, וכל הנוסח שלפניה אינו אלא אמירה של הודאה שאינה ברכה. כך כתב גם '''שבלי''' '''הלקט''' [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8919&st=&pgnum=45 (עניין תפילה, סי' ב)]: "כי עיקר הברכה היא המחזיר נשמות לפגרים מתים. ולפי שצריך אדם לברך ברכה זו כשניעור משנתו מיד תכף לתעורתו - האריכו בה כדי שיהא מתעורר יפה, ויוכל לכוון ליבו בברכה. ולפי הפירוש הזה נראה. שצריך להזכיר בה מלכות". לשיטה זו, נוסח 'אלהי נשמה' אינו אלא הקדמה לברכה עצמה, שהיא 'ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם המחזיר נשמות לפגרים מתים'.


==='ישתבח' ו'יהללוך'===
==='ישתבח' ו'יהללוך'===
87

עריכות