הבדלים בין גרסאות בדף "זמן תפילת שחרית"

נוספו 27 בתים ,  16:12, 1 במאי 2023
שורה 27: שורה 27:
ה'''גמרא''' (ברכות כו א) אומרת שאדם ש[[טעה ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתיים]], ומקשה שם הגמרא שלכאורה מוכח מזה שניתן להתפלל גם לאחר חצות, ולא כדברי המשנה שהגבילה את זמן תפילת שחרית?  
ה'''גמרא''' (ברכות כו א) אומרת שאדם ש[[טעה ולא התפלל שחרית, מתפלל מנחה שתיים]], ומקשה שם הגמרא שלכאורה מוכח מזה שניתן להתפלל גם לאחר חצות, ולא כדברי המשנה שהגבילה את זמן תפילת שחרית?  
<BR/>ומתרצת שאמנם ניתן להתפלל כל היום, אך עד חצות מקבלים על זה שכר תפילה בזמנה, ואילו אחר חצות לא מקבלים אלא שכר תפילה בלבד.  
<BR/>ומתרצת שאמנם ניתן להתפלל כל היום, אך עד חצות מקבלים על זה שכר תפילה בזמנה, ואילו אחר חצות לא מקבלים אלא שכר תפילה בלבד.  
<BR/>נמצא שלפי חכמים שזמן תפילה הוא עד חצות, מ"מ גם אחר חצות יש לו שכר תפילה שלא בזמנה. וכתב ה'''בית יוסף''' שהוא הדין לדעת ר' יהודה בעד ארבע שעות, שכן הלכה כמותו.
<BR/>נמצא שלפי חכמים שזמן תפילה הוא עד חצות, מ"מ גם אחר חצות יש לו שכר תפילה שלא בזמנה.  


ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ד"ה ואם עבר) העלה אפשרות שגמרא זו היא מקור לדברי הראשונים בדין זה, שכשם שהמתפלל בזמן מנחה מלקבל שכר תפילה שלא בזמנה, כן הדין הוא לאחר ארבע שעות לפי מה דקיימא לן כר' יהודה, שהמתפלל אחר ארבע שעות מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. והוא הדין גם לאחר חצות, והפוסקים לא דקדקו בזה.
ה'''בית יוסף''' (אורח חיים פט ד"ה ואם עבר) העלה אפשרות שגמרא זו היא מקור לדברי הראשונים בדין זה, שכשם שלדעת חכמים המתפלל אחר חצןת מקבל שכר תפילה שלא בזמנה, כן הדין לר' יהודה לאחר ארבע שעות דקיימא לן כוותיה, ולכן כתבו הראשונים שהמתפלל אחר ארבע שעות מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. והוסיף הב"י שלפי זה מה שכתב הרמב"ם 'עד חצות' הוא שלא בדווקא, אלא הוא הדין גם לאחר חצות, והפוסקים לא דקדקו בזה.
<BR/>אך הבית יוסף דוחה אפשרות זו, מפני שאם כן היה צריך להיות הדין שמותר להתפלל אחר ארבע שעות רק אם טעה או נאנס, אבל הרמב"ם כתב במפורש שדין זה הוא גם בעבר במזיד.
<BR/>אך הבית יוסף דוחה אפשרות זו, מפני שאם כן היה צריך להיות הדין שמותר להתפלל אחר ארבע שעות רק אם טעה או נאנס, אבל הרמב"ם כתב במפורש שדין זה הוא גם בעבר במזיד.
<BR/>לכן מסיק הבית יוסף שמקור דין זה הוא לא מהגמרא הנ"ל, אלא שהפוסקים רצו למעט במחלוקת התנאים, ולכן אף שהלכה כר' יהודה, מכל מקום המתפלל עד חצות כרבנן, מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. ולפי זה חצות הוא בדווקא, ולא עד זמן מנחה.
<BR/>לכן מסיק הבית יוסף שמקור דין זה הוא לא מהגמרא הנ"ל, אלא שהפוסקים רצו למעט במחלוקת התנאים, ולכן אף שהלכה כר' יהודה, מכל מקום המתפלל עד חצות כרבנן, מקבל שכר תפילה שלא בזמנה. ולפי זה חצות הוא בדווקא, ולא עד זמן מנחה.


ה'''בית חדש''' (ד"ה ומה שכתב אם עבר והתפלל) סובר שהגמרא הזו היא דווקא כן מקור הדין, ומסביר זאת כך.
ה'''בית חדש''' (ד"ה ומה שכתב אם עבר והתפלל) סובר שהגמרא הזו היא דווקא כן מקור הדין, ומסביר זאת כך.