51
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת הים הגדול"
מ
←מהו הים הגדול: תיקון
מ (←הלכה כתנא קמא או כר' יהודה: מראה מקום ותיקון) |
מ (←מהו הים הגדול: תיקון) |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (רכח א) הכריע כדברי הלחם חמודות שיש לברך ברכה זו דווקא על אוקיינוס, ודלא כהבית יוסף והעולת תמיד שכתבו לברך על הים של ארץ ישראל, ושכן מוכח בתשובת הרא"ש. | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (רכח א) הכריע כדברי הלחם חמודות שיש לברך ברכה זו דווקא על אוקיינוס, ודלא כהבית יוסף והעולת תמיד שכתבו לברך על הים של ארץ ישראל, ושכן מוכח בתשובת הרא"ש. | ||
והיעב"ץ ב'מור וקציעה''' (רכח ד"ה ואני אומר) כתב ליישב פסק השלחן ערוך, שאף שודאי כוונת הרא"ש בתשובה לים אוקיינוס, מ"מ מה שפסק מרן שהוא ים של ארץ ישראל, הוא מפני שאינו סובר כהרא"ש בזה אלא כהרמב"ם, וביאר הטעם בזה, לפי שיותר ניחא לומר שחכמים שנו בלשון התורה, וחלקו לו כבוד מפני שהוא תחומה של ארץ ישראל, ונקרא 'גדול' אף ביחס לאוקיינוס. ובהמשך דבריו הוסיף היעב"ץ שאפשר שעל כל הימים הגדולים יש לברך ברכה זו, כגון ים סוף והים הפרסי, ולא בא ר' יהודה לאפוקי אלא ימים קטנים שהם סגורים בתוך ארצות. וכתב שכן מבואר גם מדברי רבנו יונה שהביאו הבית יוסף באחרונה. וסיים שהמברך ברכה זו גם על שאר ימים לא הפסיד. | והיעב"ץ ב'''מור וקציעה''' (רכח ד"ה ואני אומר) כתב ליישב פסק השלחן ערוך, שאף שודאי כוונת הרא"ש בתשובה לים אוקיינוס, מ"מ מה שפסק מרן שהוא ים של ארץ ישראל, הוא מפני שאינו סובר כהרא"ש בזה אלא כהרמב"ם, וביאר הטעם בזה, לפי שיותר ניחא לומר שחכמים שנו בלשון התורה, וחלקו לו כבוד מפני שהוא תחומה של ארץ ישראל, ונקרא 'גדול' אף ביחס לאוקיינוס. ובהמשך דבריו הוסיף היעב"ץ שאפשר שעל כל הימים הגדולים יש לברך ברכה זו, כגון ים סוף והים הפרסי, ולא בא ר' יהודה לאפוקי אלא ימים קטנים שהם סגורים בתוך ארצות. וכתב שכן מבואר גם מדברי רבנו יונה שהביאו הבית יוסף באחרונה. וסיים שהמברך ברכה זו גם על שאר ימים לא הפסיד. | ||
==נוסח הברכה== | ==נוסח הברכה== | ||