הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

מלאכת בורר (עריכה)

גרסה מ־22:43, 10 באפריל 2016

הוסרו 555 בתים , 22:43, 10 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

אלאור ויזן

9

עריכות

@@ שורה 9: / שורה 9: @@
 == '''מלאכת בורר''' ==
-===ראשי פרקים===
-א. פתיחה - סקירה כללית
-ב. בירור בגבולות המלאכה והבדלתה ממלאכות אחרות
-ג. בירור בהגדרת המלאכה
-ד. בירור ופירוט השיטות השונות בהגדרת המלאכה
-שיטת רש"י
-שיטת תוספות
-שיטת רבנו חננאל
-ה. בירור גדר לאלתר
-ו. בירור גדר תערובת
-ז. בירור בדין ברירה במין אחד
-ח. בירור בדין אכילת דג בשבת
-ט. בירור רעיוני במהותה של מלאכת בורר
 ==='''א. פתיחה - סקירה כללית'''===
@@ שורה 30: / שורה 16: @@
 '''הגמרא''' ( עג ב - עד א) מבררת את גבולות מלאכת בורר:
 :"הזורה הבורר והטוחן והמרקד" - היינו זורה היינו בורר היינו מרקד?!
-אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה.
+:אביי ורבא דאמרי תרוייהו: כל מילתא דהויא במשכן, אף על גב דאיכא דדמיא לה - חשיב לה.
-וליחשב נמי כותש?!
+:וליחשב נמי כותש?!
-אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה.
+:אמר אביי: שכן עני אוכל פתו בלא כתישה.
-רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש?! - אלא מחוורתא כדאביי.
+:רבא אמר: הא מני - רבי היא, דאמר: אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, ואי חשיב כותש - הויא ליה ארבעים. וליפוק חדא מהנך ולעייל כותש?! - אלא מחוורתא כדאביי.
 הגמרא מבררת מדוע מלאכות זורה, בורר ומרקד נשנות בנפרד, שהרי תכליתן היא אחת - הפרדת האוכל מן הפסולת (כמו שמסביר '''רש"י''' במקום, ד"ה "ה"ג היינו")?! עונים אביי ורבא, שכל מלאכה שהייתה במשכן היא חשובה, ולכן מקבלת מקום משלה.
@@ שורה 46: / שורה 32: @@
 כמו שכבר אמרנו, עיקר הדיון על גדרי מלאכת בורר נעשה בדף עד עמוד א, ונסוב סביב '''ברייתא''' שדורשת ביאור (ברייתא ראשונה):
 :תנו רבנן: היו לפניו [שני] מיני אוכלין - בורר ואוכל, בורר ומניח. ולא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
-מאי קאמר?
+:מאי קאמר?
-אמר עולא: הכי קאמר בורר ואוכל-לבו ביום, ובורר ומניח- לבו ביום; ולמחר לא יברור, ואם בירר- חייב חטאת.
+:אמר עולא: הכי קאמר בורר ואוכל-לבו ביום, ובורר ומניח- לבו ביום; ולמחר לא יברור, ואם בירר- חייב חטאת.
-מתקיף לה רב חסדא: וכי מותר לאפות לבו ביום?! וכי מותר לבשל לבו ביום?!
+:מתקיף לה רב חסדא: וכי מותר לאפות לבו ביום?! וכי מותר לבשל לבו ביום?!
-אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל - פחות מכשיעור, בורר ומניח - פחות מכשיעור. וכשיעור - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
+:אלא אמר רב חסדא: בורר ואוכל - פחות מכשיעור, בורר ומניח - פחות מכשיעור. וכשיעור - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
-מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר לאפות פחות מכשיעור?!
+:מתקיף לה רב יוסף: וכי מותר לאפות פחות מכשיעור?!
-אלא אמר רב יוסף: בורר ואוכל - ביד, בורר ומניח - ביד. בקנון ובתמחוי - לא יברור, ואם בירר - פטור אבל אסור, ובנפה ובכברה - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
+:אלא אמר רב יוסף: בורר ואוכל - ביד, בורר ומניח - ביד. בקנון ובתמחוי - לא יברור, ואם בירר - פטור אבל אסור, ובנפה ובכברה - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
-מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני?!
+:מתקיף לה רב המנונא: מידי קנון ותמחוי קתני?!
-אלא אמר רב המנונא: בורר ואוכל - אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח - אוכל מתוך הפסולת, פסולת מתוך אוכל - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
+:אלא אמר רב המנונא: בורר ואוכל - אוכל מתוך הפסולת, בורר ומניח - אוכל מתוך הפסולת, פסולת מתוך אוכל - לא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.
-מתקיף לה אביי: מידי אוכל מתוך פסולת קתני?!
+:מתקיף לה אביי: מידי אוכל מתוך פסולת קתני?!
-אלא אמר אביי: בורר ואוכל - לאלתר, ובורר ומניח - לאלתר, ולבו ביום - לא יברור, ואם בירר - נעשה כבורר לאוצר, וחייב חטאת.
+:אלא אמר אביי: בורר ואוכל - לאלתר, ובורר ומניח - לאלתר, ולבו ביום - לא יברור, ואם בירר - נעשה כבורר לאוצר, וחייב חטאת.
-אמרוה רבנן קמיה דרבא, אמר להו: שפיר אמר נחמני.
+:אמרוה רבנן קמיה דרבא, אמר להו: שפיר אמר נחמני.
 ניתן לראות חמישה הסברים שונים לברייתא:
@@ שורה 67: / שורה 53: @@
 ממשיכה הגמרא ומזכירה עוד שתי ברייתות:
 :היו לפניו שני מיני אוכלין, ובירר ואכל, ובירר והניח - רב אשי מתני: פטור, רבי ירמיה מדיפתי מתני: חייב.
-רב אשי מתני פטור, והא תני חייב?! לא קשיא, הא בקנון ותמחוי, הא בנפה וכברה.
+:רב אשי מתני פטור, והא תני חייב?! לא קשיא, הא בקנון ותמחוי, הא בנפה וכברה.
-כי אתא רב דימי אמר: שבתא דרב ביבי הואי, ואיקלעו רבי אמי ורבי אסי. שדא קמייהו כלכלה דפירי, ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור, אי משום עין יפה הוא דמכוין.
+:כי אתא רב דימי אמר: שבתא דרב ביבי הואי, ואיקלעו רבי אמי ורבי אסי. שדא קמייהו כלכלה דפירי, ולא ידענא אי משום דסבר אוכל מתוך פסולת אסור, אי משום עין יפה הוא דמכוין.
-חזקיה אמר: הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהן - חייב. לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת אסור?! שאני תורמוסים דשלקי ליה שבעא זימני, ואי לא שקלי ליה מסרח, וכפסולת מתוך אוכל דמי.
+:חזקיה אמר: הבורר תורמוסים מתוך פסולת שלהן - חייב. לימא קסבר חזקיה אוכל מתוך פסולת אסור?! שאני תורמוסים דשלקי ליה שבעא זימני, ואי לא שקלי ליה מסרח, וכפסולת מתוך אוכל דמי.
 יש להעיר שישנה הסתפקות ברישא של הברייתא הראשונה, האם גורסין "שני מיני אוכלין" או סתם "מיני אוכלין", נפקא מיניה אם יש איסור בברירה של אוכל מתוך אוכל. לפי מי שגורס "שני", פעולת הברירה מתבצעת על שני סוגי אוכל, והפסולת סובייקטיבית (עיין '''תוספות''' ד"ה "היו לפניו", ו'''ר"ח''' בסוגיין, וכן '''בירושלמי''' מט ב במהדו' ווילנא); לפי מי שלא גורס "שני", ברירה היא רק מתוך פסולת מובהקת - פסולת אובייקטיבית (עיין '''רש"י''' ד"ה "היו לפניו"). להלכה נתקבלה השיטה הגורסת "שני מיני אוכלין" - פסולת סובייקטיבית, וכן נראה מהברייתא השנייה, העוסקת בדברי רב אשי והגורסת "שני מיני אוכלין", שביחס לגרסה שלה אין מחלוקת.  ממילא, החלק הניטל מתוך התערובת נקרא אוכל, והחלק שאינו ניטל נקרא פסולת.
@@ שורה 126: / שורה 112: @@
 עולה מדברינו שאיסור מלאכת בורר נועד לכוון אותנו בשבת להתעסקות אך ורק עם הטוב, ולהימנע מעיסוק בצדדים הרעים, כדי להישאר בתודעה של "מעין עולם הבא", כדי לא לפספס את מהותה של השבת בהתעסקות עם דברים צדדיים, ולהישאר מכוונים "ליהנות מזיו השכינה".
-[[משתמש:אלאור ויזן|אלאור ויזן]] 23:37, 10 באפריל 2016 (IDT)אלאור ויזן[[משתמש:אלאור ויזן|אלאור ויזן]] 23:37, 10 באפריל 2016 (IDT)
+[[משתמש:אלאור ויזן|אלאור ויזן]] 23:43, 10 באפריל 2016 (IDT)אלאור ויזן[[משתמש:אלאור ויזן|אלאור ויזן]] 23:43, 10 באפריל 2016 (IDT)