הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

כמו שכבר אמרנו, עיקר הדיון על גדרי מלאכת בורר נעשה בדף עד עמוד א, ונסוב סביב '''ברייתא''' שדורשת ביאור (ברייתא ראשונה):

:תנו רבנן: היו לפניו [שני] מיני אוכלין - בורר ואוכל, בורר ומניח. ולא יברור, ואם בירר - חייב חטאת.

ניתן לראות חמישה הסברים שונים לברייתא:

לגבי ערבוב גמור, קשה לקבוע גדר ברור. '''ה"אור שמח"''' (ח יא) סובר שרק על שני מינים הבלולים זה בזה חל שם תערובת. לעומתו סוברים '''הרמ"א''' (שיט ג) '''והמשנ"ב''' (שיט סקי"ד) שכל שני מינים המעורבים יחד ולא מונחים כל אחד בפני עצמו נחשבים לתערובת. וכך פסק '''השש"כ''' (ג ג). '''הרב שלמה זלמן אויערבאך''' תולה את מעורבות המינים בדעת בני אדם (עיין שש"כ ג {ז}), וכן גם הרב '''"ילקוט יוסף"''' (שיט מא). '''"ערוך השולחן"''' (שיט ט) מסביר שאם נוטל דבר ניכר מתוך כלל הפריטים - אין זאת ברירה אלא נטילה בעלמא. וכך פוסק '''ר' חיים גריינמן''' בחידושיו, וכן '''השש"כ''' (ג ד).

על אף כל האמור לעיל, עדיין אפשר לשאול - האם יש דין ברירה במין אחד (כגון חתיכות קטנות מתוך גדולות)? על כך יש להקדים ולשאול מה מגדיר "מין" של דבר, ומה מבדיל בין מין למין אחר? ניתן לחלק את ההבדלים לשלושה: 1. הבדל מהותי - בגוף הדבר וכו', כגון שני מיני פירות בסלט פירות. 2. הבדל לא מהותי - באיכות הדבר, כדוגמת "חתיכות דג שלא נקדחו" לעומת "אלה שנקדחו" (- נתבשלו. לשון '''המשנ"ב''' שיט סקט"ו). 3. הבדל קל - שינוי בגודל החתיכות.

במקרה של הבדל מהותי, מוסכם על הפוסקים שחל איסור ברירה. המחלוקת העיקרית בדין ברירה היא במקרה של הבדל קל. '''הט"ז''' (שיט ב) סובר שיש בזה איסור ברירה, '''"תרומת הדשן"''' (סי' נז) לעומתו סובר שאין בזה דין ברירה. '''הרמ"א והמשנ"ב''' (סקט"ו) פסקו כ"תרומת הדשן", וכן '''בשש"כ''' (ג כה) '''וב"חזון עובדיה"''' (שבת ד ט {ט}). אמנם '''המשנ"ב''' סייג דבריו ואמר שבמקרה שבו יש הבדל לא מהותי בין הדברים, אסור לברור אותם זה מזה, אלא מותר רק לאלתר (סק"ח, סק"טו).

עולה מדברינו שאיסור מלאכת בורר נועד לכוון אותנו בשבת להתעסקות אך ורק עם הטוב, ולהימנע מעיסוק בצדדים הרעים, כדי להישאר בתודעה של "מעין עולם הבא", כדי לא לפספס את מהותה של השבת בהתעסקות עם דברים צדדיים, ולהישאר מכוונים "ליהנות מזיו השכינה".