הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"

מלאכת בורר (עריכה)

גרסה מ־23:05, 10 באפריל 2016

נוספו 11 בתים , 23:05, 10 באפריל 2016

אין תקציר עריכה

אלאור ויזן

9

עריכות

@@ שורה 76: / שורה 76: @@
 ===''' גדר לאלתר'''===
 ראינו שדעתו של ר"ח נפסקה להלכה. בדבריו פסק בין השאר את דברי אביי, שאמר שברירה מותרת לאלתר, כי זוהי דרך אכילה. יש לשאול, מהו בדיוק גדר "לאלתר"? ישנן שלוש שיטות מרכזיות בדברי הראשונים בהגדרת "לאלתר":
 . כמו פשט הלשון - רק באופן מיידי ממש, מהיד לפה. (וכך סוברים '''המרדכי''' '''והרמב"ם ''' - אם כי ישנה מחלוקת בהבנת דבריו).
 . מותר לברור בתוך הסעודה לצורך אותה סעודה. (וכך סוברים '''ר"ח''' - שמסתמך על דברי '''הירושלמי''', '''רבנו ירוחם''', '''הרא"ש''' '''ותוס'''').
 . מותר לברור לפני הסעודה לצורך הסעודה הקרובה. (וכך סוברים '''הבית יוסף''' בדברי רבנו ירוחם ו'''שו"ע הרב''').
@@ שורה 89: / שורה 92: @@
 עוד לפני בירור גדרי התערובת, יש להעיר שברירה לא חלה רק על אוכלים, אלא אף בכלים וכד' עשוי לחול שם תערובת. כך היה במשכן, ממנו למדים את מקור המלאכות - שם בררו את הסממנים זה מזה. כך גם עולה מדברי '''רש"י''' (עד ב ד"ה "שבע חטאות" - שם מסביר שיש חיוב על ברירת "צרורות גסות" מתוך עפר). וכך אכן פוסקים '''הט"ז''' (שיט יב), '''ה"אגלי טל"''' (בורר סי' יב), '''המשנ"ב''' (שיט סקט"ו), '''שש"כ''' (ג, א - {ב}), '''וה"ילקוט יוסף"''' (שיט סט).
-אפשר לחלק את סוגי התערובות לארבעה: 1. ערבוב גמור - אי סדר מוחלט, כגון: פסולת ואוכל, סלט ירקות. 2. תערובת במקום המגע - מעורבב רק במקום המגע, שני דברים הדבוקים יחד זה על גב זה. כגון: שומן על מרק, קרום על חלב. 3. תערובת שכבות - שני דברים המונחים זה על גבי זה, ואינם דבוקים, כגון: בגדים, ספרים. 4. קליפה - פסולת שעוטפת אוכל, כגון: תפוז, בננה.
+אפשר לחלק את סוגי התערובות לארבעה:
+. ערבוב גמור - אי סדר מוחלט, כגון: פסולת ואוכל, סלט ירקות.
+. תערובת במקום המגע - מעורבב רק במקום המגע, שני דברים הדבוקים יחד זה על גב זה. כגון: שומן על מרק, קרום על חלב.
+. תערובת שכבות - שני דברים המונחים זה על גבי זה, ואינם דבוקים, כגון: בגדים, ספרים.
+. קליפה - פסולת שעוטפת אוכל, כגון: תפוז, בננה.
 לגבי קליפה, הרוב המוחלט של הפוסקים סובר שמותר להוציא את הפסולת (קליפה) מעל האוכל (פרי) כדי לאוכלו לאלתר, כי זאת דרך אכילה ולא דרך ברירה. כך פוסקים '''ה"אגלי טל"''' (בורר סי' ו), '''ה"ביאור הלכה"''' (שיט ד ד"ה "מתוך אוכל"),  '''שש"כ''' (ג לג) '''וה"חזון עובדיה"''' (שבת ד בורר, יא).