485
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מתה מחמת מלאכה"
←שיטת הרמב"ם
| שורה 84: | שורה 84: | ||
הנקודה המרכזית שיש לעמוד עליה היא - האם הרמב"ם מקבל עקרונית את דעת הראשונים, אלא שהוסיף גדר נוסף, או שמא הרמב"ם מבין באופן שונה את דין "מתה מחמת מלאכה" ולשיטתו הגדרת הדין שונה לחלוטין מהגדרתם של הראשונים. | הנקודה המרכזית שיש לעמוד עליה היא - האם הרמב"ם מקבל עקרונית את דעת הראשונים, אלא שהוסיף גדר נוסף, או שמא הרמב"ם מבין באופן שונה את דין "מתה מחמת מלאכה" ולשיטתו הגדרת הדין שונה לחלוטין מהגדרתם של הראשונים. | ||
ישנן שתי דרכים מרכזיות בביאור שיטת הרמב"ם:<br/> | |||
א. ה'''ריב"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=277&hilite= (תכג)] אומר שהרמב"ם לא חולק עקרונית על דעת הראשונים, אלא שהרמב"ם התקשה בשאלה מציאותית: מניין נדע אם הנזק אירע מחמת המלאכה או שלא מחמת המלאכה? הפתרון שמצא הרמב"ם לבעיה זו הוא: כאשר הבהמה מתה בשעת המלאכה תולים שהנזק אירע מחמת המלאכה, ואילו כאשר הבהמה מתה לאחר המלאכה תולים שהנזק אירע שלא מחמת המלאכה. הריב"ש חותם את ביאורו שעדיין אין דברי הרמב"ם מחוורים והעיקר כדברי החולקים על הרמב"ם. דברי הריב"ש הובאו ב'''כסף משנה''' על אתר.<br/> | א. ה'''ריב"ש''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19989&st=&pgnum=277&hilite= (תכג)] אומר שהרמב"ם לא חולק עקרונית על דעת הראשונים, אלא שהרמב"ם התקשה בשאלה מציאותית: מניין נדע אם הנזק אירע מחמת המלאכה או שלא מחמת המלאכה? הפתרון שמצא הרמב"ם לבעיה זו הוא: כאשר הבהמה מתה בשעת המלאכה תולים שהנזק אירע מחמת המלאכה, ואילו כאשר הבהמה מתה לאחר המלאכה תולים שהנזק אירע שלא מחמת המלאכה. הריב"ש חותם את ביאורו שעדיין אין דברי הרמב"ם מחוורים והעיקר כדברי החולקים על הרמב"ם. דברי הריב"ש הובאו ב'''כסף משנה''' על אתר.<br/> | ||
לפי זה מיישב הלחם משנה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=93490&rid=13555 (שאלה א א)] את החילוק הקיים בדברי הרמב"ם בין כחש למיתה: כאשר הבהמה מכחישה ניכר הדבר אם הנזק אירע מחמת המלאכה או מחמת סיבות אחרות, ולכן הרמב"ם חוזר כאן לעיקר הדין שכאשר אירע נזק מחמת מלאכה השואל פטור; אבל במיתה כיוון שקשה לברר אם המיתה נגרמה מחמת המלאכה או מחמת דבר אחר, חידש הרמב"ם באופן שרירותי ששעת המלאכה תגדיר אם הנזק הוא מחמת המלאכה.<br/> | לפי זה מיישב הלחם משנה [http://www.hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=93490&rid=13555 (שאלה א א)] את החילוק הקיים בדברי הרמב"ם בין כחש למיתה: כאשר הבהמה מכחישה ניכר הדבר אם הנזק אירע מחמת המלאכה או מחמת סיבות אחרות, ולכן הרמב"ם חוזר כאן לעיקר הדין שכאשר אירע נזק מחמת מלאכה השואל פטור; אבל במיתה כיוון שקשה לברר אם המיתה נגרמה מחמת המלאכה או מחמת דבר אחר, חידש הרמב"ם באופן שרירותי ששעת המלאכה תגדיר אם הנזק הוא מחמת המלאכה.<br/> | ||