|
|
| שורה 78: |
שורה 78: |
| ====מקורות נוספים לשיטה זו==== | | ====מקורות נוספים לשיטה זו==== |
| ה'''ראב"ד''' (השגות על הרי"ף גיטין כ ב) מהוה מקור נוסף לשיטה זו, וה'''רמב"ן''' (קדושין טז א ד"ה זאת אומרת) מציין אליו כדי לשלול פירושו. | | ה'''ראב"ד''' (השגות על הרי"ף גיטין כ ב) מהוה מקור נוסף לשיטה זו, וה'''רמב"ן''' (קדושין טז א ד"ה זאת אומרת) מציין אליו כדי לשלול פירושו. |
| ===סיכום חילוקי הדינים לשתי השיטות===
| |
| ====מחילה בעבד עברי לענין מעשי ידיו====
| |
| לדעת ה'''ריטב"א''' המבוסס על שיטת הרמב"ן תועיל מחילה בעבד עברי למעשי ידיו ושוב לא יהא משועבד לרבו, וזאת על אף שאין מעשי ידיו לרבו רק מחמת התחייבות אלא קנין הוא בגופו, ורק חלק ההיתר לשפחה לא יבוטל בלא שטר שחרור או הפקר לדעת רב. ואילו לשיטת התוס' אין מועיל מחילה בעבד עברי מאחר וקנינו לרבו הוא בגופו ולא תועיל המחילה אלא בשעבודים.
| |
|
| |
|
| ונמצאת מחלוקת כללית האם מועיל מחילה בדבר שיש בו קנין בגופו, יש להעיר שהריטב"א בבבא בתרא () כותב גם הוא שלא תועיל מחילה אלא בשעבודים ולא בדבר שגופו קנוי.
| | |
| ====מחילה בעבד עברי הנקנה לעכו"ם====
| |
| לשיטת ה'''רמב"ן''' עבד עברי הנקנה לעכו"ם יוצא לחירות עם מחילת רבו, בעוד לשיטת ה'''תוספות''' דינו שוה לנקנה לישראל וצריך גט שחרור.
| |
| ==גדרי קנין עבד לרבו לשיטות הראשונים== | | ==גדרי קנין עבד לרבו לשיטות הראשונים== |
| ===גדר זכות מעשי ידיו=== | | ===גדר זכות מעשי ידיו=== |