49
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"
←ביאור הסתירות
| שורה 44: | שורה 44: | ||
====ביאור הסתירות==== | ====ביאור הסתירות==== | ||
ה'''רמב"ן''' מיישב את חילוקי הדינים שמצאנו בעבד עברי. ולדבריו כל מה ש | ה'''רמב"ן''' מיישב את חילוקי הדינים שמצאנו בעבד עברי. ולדבריו כל מה ש'עבד עברי גופו קנוי' אינו נוגע אלא לגבי הצורך בגט שחרור כדי שיחזור למעמדו הראשון, ולפי זה אין לדמותו כלל לעבד כנעני לגבי תרומה וקרבן פסח ולהיות ידו כיד רבו מאחר וכל אלו נובעים מקנין גוף הגמור שהוא הדרגא השלישית שלא מצאנו בעבד עברי. | ||
ואילו ה'''רא"ש''' שהובא בשיטמ"ק (בבא קמא קיג ב) מיישב את הסתירה בענין עבד עברי הנמכר לעכו"ם. כי אין בו קנין איסור שלא הותר בשפחה ולכן אינו צריך גט שחרור וכמבואר ברש"י בגיטין (לח א | ואילו ה'''רא"ש''' שהובא בשיטמ"ק (בבא קמא קיג ב) מיישב את הסתירה בענין עבד עברי הנמכר לעכו"ם. כי אין בו קנין איסור שלא הותר בשפחה ולכן אינו צריך גט שחרור וכמבואר ברש"י בגיטין (לח א) ולכן בסוגיא בגיטין מוגדר הוא כמי שאין קנוי לרבו בקנין הגוף, אך בכל זאת מאחר וגופו קנוי לגבי מעשי ידיו ואינו כמשכון בעבור התחייבות יש להחשיב את הטעיית העכו"ם כגזל ולא כהפקעת הלואה גרידא. | ||
['''רבינו קרשקש''' (מיוחס לריטב"א גיטין לח א) כותב שאף אם אין גופו קנוי למעשי ידיו אלא מהוה משכון על ההתחייבות לעבוד תמורת התשלום שניתן עבורו יש להחשיב הטעיית העכו"ם כגזל ממש.] | |||
בין להרא"ש ובין לרבינו קרשקש תמוה מה קשר בין מאמרו של רבא עבד עברי גופו קנוי לקביעה זו שהפקעת עבד עברי מתחת יד אדונו הנכרי חשובה כגזל גמור, הלא דברי רבא מכוונים דוקא לקנוי לישראל שצריך גט שחרור ואילו בהגדרת קנין מעשי ידיו לא עסק. | |||
כפי הנראה צריך לקבוע, שאם קנין מעשי ידי עבד עברי הקנוי לישראל או עכו"ם אינם אלא התחייבות בעלמא – לרבינו קרשקש והריטב"א: ואין גופו מהוה משכון לזה, לרש"י והרמב"ם והרא"ש: ואין גופו קנוי לזה – שוב אין אפשרות שיהא גופו קנוי לענין איסור. וזאת מאחר וקנין מעשי ידיו של עבד שיש עליו קנין איסור אינו | |||
====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ====מקורות נוספים לשיטה זו==== | ||
בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר, גיטין לח א ד"ה והא) אשר הוסיפו על דבריו הסבר כאמור, וכן את '''רש"י''' שאף שלא מצאנו שיתייחס במפורש ליישוב הסתירות בין הסוגיות, מתוך דבריו (קדושין טז ב ד"ה גופו, בבא קמא קיג ב ד"ה גופו קנוי) ניכר שלמד שיש הבדל בין קנין קבוע לעולם לבין קנין שאינו אלא לזמן לגבי אכילת תרומה, והוא כדברי הריטב"א והרשב"א המבוססים על סברת הרמב"ן. | בין הראשונים שאפשר להשוותם עם דעת הרמב"ן יש למנות את ה'''רשב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אמר רבא) וה'''ריטב"א''' (יבמות ע ב ד"ה אלמא, קדושין טז א ד"ה אלא שטר, גיטין לח א ד"ה והא) אשר הוסיפו על דבריו הסבר כאמור, וכן את '''רש"י''' שאף שלא מצאנו שיתייחס במפורש ליישוב הסתירות בין הסוגיות, מתוך דבריו (קדושין טז ב ד"ה גופו, בבא קמא קיג ב ד"ה גופו קנוי) ניכר שלמד שיש הבדל בין קנין קבוע לעולם לבין קנין שאינו אלא לזמן לגבי אכילת תרומה, והוא כדברי הריטב"א והרשב"א המבוססים על סברת הרמב"ן. | ||