הבדלים בין גרסאות בדף "עבד עברי גופו קנוי"

הוסרו 498 בתים ,  08:34, 10 במאי 2016
שורה 116: שורה 116:


===גדר הזכות להשיאו שפחה כנענית===
===גדר הזכות להשיאו שפחה כנענית===
כפי שנראה מסיכום שיטות הראשונים, בזה נחלקו ה'''רמב"ן''' הסובר שזכות זו מבטאת קנין מקיף יותר על גוף העבד מאשר זכות סתמית במעשי ידיו, וה'''תוספות''' הסוברים שהוא זכות הכלולה בקנין מעשי ידיו.


לשיטת ה'''רמב"ן''' קנין זה אינו ממוני גרידא, אלא כעין קנין הבעל באשתו שמחיל עליה '''שם''' המייחדה אליו להיות אשתו של פלוני, כן גם העבד לבד ממעשי ידיו השייכים לרבו חל עליו '''שם''' המייחדו להיות עבד של פלוני.
כפי שנראה מסיכום שיטות הראשונים, בזה נחלקו ה'''רמב"ן''' הסובר שזכות זו מבטאת קנין מקיף יותר על גוף העבד מאשר זכות סתמית במעשי ידיו, וה'''תוספות''' הסוברים שהוא זכות הכלולה בקנין מעשי ידיו.  


שם זה אינו מופקע לדעתו אלא על ידי גט שחרור, אם כי מלבד ההיתר להנשא לשפחה לא נמצא נפקות נוספת ל'''שם''' זה ומחמת כן לא ברור למי יש אינטרס להפקיע מצב זה. אך כפי שכבר התבאר יתכן ו'''שם''' זה מהוה הוכחה לכך שגם הזכות במעשי ידיו אינו משום קנין ממוני בגופו גרידא אלא מחמת שם העבדות החל על העבד, ולפי זה מצב זה מעכב מלהפקיע זכות מעשי ידיו גם כן ע"י מחילה. ומצאנו להריטב"א ואולי גם הרמב"ן הכותבים במפורש לא כן, אך מסתימת דברי אחרים נראה לומר כן.
לשיטת ה'''רמב"ן''' קנין זה אינו ממוני גרידא, אלא כעין קנין הבעל באשתו שמחיל עליה '''שם''' המייחדה אליו להיות אשתו של פלוני, כן גם העבד לבד ממעשי ידיו השייכים לרבו חל עליו '''שם''' המייחדו להיות עבד של פלוני.
 
'''שם''' זה אינו מופקע לדעתו אלא על ידי גט שחרור, אם כי מלבד ההיתר להנשא לשפחה לא נמצא נפקות נוספת ל'''שם''' זה ומחמת כן לא ברור למי יש אינטרס להפקיע מצב זה.  
 
לשיטת התוספות אין קנין זה חורג מהמסגרות הרגילות של זכויות ממוניות, ואף שהוא מפקיע איסור תורה אין זה אלא קולא נקודתית ואין להוכיח מזה שיש לעבד שם מיוחד המקנה לו מעמד שונה מבני חורין מבחינה הלכתית.


לשיטת התוספות אין קנין זה חורג מהמסגרות הרגילות של זכויות ממוניות, ואף שהוא מפקיע איסור תורה אין זה אלא קולא נקודתית ואין להוכיח מזה שיש לעבד '''שם''' מיוחד המקנה לו מעמד שונה מבני חורין מבחינה הלכתית.
==קנין הגוף באשה==
==קנין הגוף באשה==
לפי שיטת ה'''רמב"ן''' בגדר '''גופו קנוי''' בעבד עברי, יש לדון האם אשה גופה קנוי לבעלה. ה'''רשב"א''' ההולך ג"כ בדרך הרמב"ן סותר דברי עצמו, מחד, ביבמות (ע ב ד"ה אלמא) הוא מסכים שגופה קנוי קנין גמור בדומה לעבד כנעני מאחר ואין ביכולתה להפקיע את קנין בעלה בה, לעומת עבד עברי שעבדותו קצובה בשנים. מנגד, בקדושין (ג א ד"ה למעוטי) הוא מסביר את ההבדל בקנין חזקה בין עבד שמועיל בו לבין אשה שאינו קונה בכך שהעבד יכול לבוא ע"י החזקה לידי קנין הגוף אם יטבילנו, והאשה לא תבוא לעולם לידי מצב של קנין הגוף.
לפי שיטת ה'''רמב"ן''' בגדר '''גופו קנוי''' בעבד עברי, יש לדון האם אשה גופה קנוי לבעלה. ה'''רשב"א''' ההולך ג"כ בדרך הרמב"ן סותר דברי עצמו, מחד, ביבמות (ע ב ד"ה אלמא) הוא מסכים שגופה קנוי קנין גמור בדומה לעבד כנעני מאחר ואין ביכולתה להפקיע את קנין בעלה בה, לעומת עבד עברי שעבדותו קצובה בשנים. מנגד, בקדושין (ג א ד"ה למעוטי) הוא מסביר את ההבדל בקנין חזקה בין עבד שמועיל בו לבין אשה שאינו קונה בכך שהעבד יכול לבוא ע"י החזקה לידי קנין הגוף אם יטבילנו, והאשה לא תבוא לעולם לידי מצב של קנין הגוף.
49

עריכות