111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
אין תקציר עריכה
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
[[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק י]] | [[קטגוריה:מאכלות אסורות פרק י]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן רצג]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן רצג]] | ||
כתוב בתורה (ויקרא כג יד): "וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ עַד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה עַד הֲבִיאֲכֶם אֶת קָרְבַּן אֱלֹהֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם לְדֹרֹתֵיכֶם בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם", ןמכאן למדו חז"ל שיש איסור לאכול מהתבואה החדשה שהשרישה מט"ז בניסן עד ט"ז בניסן הבא לפני הקרבת קרבן העומר. | |||
=מה נכלל באיסור= | =מה נכלל באיסור= | ||
| שורה 13: | שורה 15: | ||
ופסק ה'''שו"ע''' (יורה דעה רצג א) שאסור לאכול חדש מהתבואה של חמשת המינים, ואילו דעת ר' יוחנן כלל לא נפסקה. | ופסק ה'''שו"ע''' (יורה דעה רצג א) שאסור לאכול חדש מהתבואה של חמשת המינים, ואילו דעת ר' יוחנן כלל לא נפסקה. | ||
מצינו ב'''ירושלמי''' (חלה א ג) | מצינו ב'''ירושלמי''' (חלה א ג) לימוד נוסף מהפסוק "ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו", שרק במקום שחייבים על קלי משום חדש חייבים על לחם שנעשה ממנו משום חדש. הסביר ה'''פני משה''' (ד"ה ד"ה מהו שחייבין על לחם שלו) שאין חיוב חלה בתבואה שלא הביאה שליש, כי היא נקראת שחת ולא תבואה, אולם ה'''גר"א''' (בביאורו לירושלמי ד"ה את שחייבין על קלי שלו) כתב שגם בתבואה שלא הביאה שליש יש איסור חדש, כמו שיש בה חיוב לחלה, וכך פסק גם ה'''פת"ש''' (ב) בשם '''בית אפרים'''. | ||
כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
=חדש בחו"ל= | =חדש בחו"ל= | ||
ה'''משנה''' (ערלה ג ט) כותבת שהחדש אסור מהתורה בכל מקום, וב'''גמרא''' (קידושין לו ב - לז א) מובאת מחלוקת בין תנא קמא לבין ר' אליעזר האם החדש נוהג גם בחו"ל או לא. והגמרא דנה בדבריהם לראות מי המקל ומי המחמיר, ולמסקנה היא כותבת שר' אליעזר | ה'''משנה''' (ערלה ג ט) כותבת שהחדש אסור מהתורה בכל מקום, וב'''גמרא''' (קידושין לו ב - לז א) מובאת מחלוקת בין תנא קמא לבין ר' אליעזר האם החדש נוהג גם בחו"ל או לא. והגמרא דנה בדבריהם לראות מי המקל ומי המחמיר, ולמסקנה היא כותבת שר' אליעזר הוא המחמיר. וב'''גמרא''' נוספת (מנחות פד א) מצינו את דעתו של ר' יוסי בר רבי יהודה שגם הוא סובר שהחדש אסור מהתורה בכל מקום וגם בחו"ל (ולכן לדעתו, ניתן להביא את קרבן העומר גם מתבואה שגדלה בחו"ל). | ||
כתבו ה'''רי"ף''' (קידושין טו א מדפי הרי"ף), ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י ב), ה'''רא"ש''' (שו"ת הרא"ש ב א), ה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) וה'''אבי עזרי''' (פסחים תקכז) שההלכה כרבי אליעזר, ולכן חדש אסור מן התורה גם בחו"ל, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב). <BR/> | כתבו ה'''רי"ף''' (קידושין טו א מדפי הרי"ף), ה'''רמב"ם''' (מאכלות אסורות י ב), ה'''רא"ש''' (שו"ת הרא"ש ב א), ה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) וה'''אבי עזרי''' (פסחים תקכז) שההלכה כרבי אליעזר, ולכן חדש אסור מן התורה גם בחו"ל, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב). <BR/> | ||
| שורה 61: | שורה 63: | ||
ב'''משנה''' (חלה א א) כתוב לגבי חמשת המינים הללו, שאם השרישו עד לעומר - הוא מתיר אותם, אבל אם הם לא השרישו - הרי שצריך לחכות עד לעומר הבא. | ב'''משנה''' (חלה א א) כתוב לגבי חמשת המינים הללו, שאם השרישו עד לעומר - הוא מתיר אותם, אבל אם הם לא השרישו - הרי שצריך לחכות עד לעומר הבא. | ||
כתב ב'''תרומת הדשן''' (קצא) שההשרשה, היינו ג' ימים קודם לעומר (כפי שמוכח ב'''גמרא''' (פסחים נה א)). וכתב עליו '''נקה"כ''' (ד"ה כדמוכח) שמהגמרא שם לא מוכח, כי זו רק דעת ר' יהודה, אבל ר' יוסי ור"ש חלקו עליו ואמרו שהקליטה היא שתי שבתות, וכך נפסק להלכה בהלכות ערלה (יו"ד רצד ד), אולם ב'''ערוה"ש''' (ח - ט) כתב שניתן לומר שגם במה שאמרו בגמרא שלוקח לקליטה של זרעים יותר מג' ימים, זה רק בדרך של ק"ו מאילנות לזרעים, ולא שממש סוברים שלוקח יותר מג' ימים, וכך מוכח גם ב'''ירושלמי''' (כלאים ב ב) שלזרעים צריך רק ג' ימים להשרשה. ועוד שבתוך ל' יום כבר הזרעים נעשים שחת (ורואים זאת בחוש).וב'''שו"ת מנחת יצחק''' (ו מג) פסק שבשעת הדחק במקום לח עם גשמים מרובים, ניתן לסמוך על הירושלמי הנ"ל שהזרעים נקלטים מהר יותר. | כתב ב'''תרומת הדשן''' (קצא) שההשרשה, היינו ג' ימים קודם לעומר (כפי שמוכח ב'''גמרא''' (פסחים נה א)). וכתב עליו '''נקה"כ''' (ד"ה כדמוכח) שמהגמרא שם לא מוכח, כי זו רק דעת ר' יהודה, אבל ר' יוסי ור"ש חלקו עליו ואמרו שהקליטה היא שתי שבתות, וכך נפסק להלכה בהלכות ערלה (יו"ד רצד ד), אולם ב'''ערוה"ש''' (ח - ט) כתב שניתן לומר שגם במה שאמרו בגמרא שלוקח לקליטה של זרעים יותר מג' ימים, זה רק בדרך של ק"ו מאילנות לזרעים, ולא שממש סוברים שלוקח יותר מג' ימים, וכך מוכח גם ב'''ירושלמי''' (כלאים ב ב) שלזרעים צריך רק ג' ימים להשרשה. ועוד שבתוך ל' יום כבר הזרעים נעשים שחת (ורואים זאת בחוש). וב'''שו"ת מנחת יצחק''' (ו מג) פסק שבשעת הדחק במקום לח עם גשמים מרובים, ניתן לסמוך על הירושלמי הנ"ל שהזרעים נקלטים מהר יותר. | ||
ופסק ה'''שו"ע''' בסתמא שתבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן היא אסורה עד שיבא העומר הבא. | ופסק ה'''שו"ע''' בסתמא שתבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן היא אסורה עד שיבא העומר הבא. | ||
| שורה 72: | שורה 74: | ||
אך ב'''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות י ג) היא מעשה מה'''מהר"ם''' שהיה מחמיר על עצמו שלא לאכול שעורים, כי רובן נזרעות אחר פסח, או ממש סמוך לו. וב'''תרומת הדשן''' (קצא) כתב שאם היה כפור עד לפסח, ומביאים תבואה רק מאותו מקום, יש לכל אחד להחמיר על עצמו, אבל לא יורה לאסור לאחרים (אם אינו יכול להפריש אותם), ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. | אך ב'''הגהות מיימוניות''' (מאכלות אסורות י ג) היא מעשה מה'''מהר"ם''' שהיה מחמיר על עצמו שלא לאכול שעורים, כי רובן נזרעות אחר פסח, או ממש סמוך לו. וב'''תרומת הדשן''' (קצא) כתב שאם היה כפור עד לפסח, ומביאים תבואה רק מאותו מקום, יש לכל אחד להחמיר על עצמו, אבל לא יורה לאסור לאחרים (אם אינו יכול להפריש אותם), ומוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. | ||
ופסק ה'''רמ"א''' (ג) שניתן להתיר לאחר הפסח כל סתם תבואה מכח ספק ספיקא: ספק היא משנה שעברה, ואם תמצא לומר משנה זו, מ"מ אולי יצא שהיא | ופסק ה'''רמ"א''' (ג) שניתן להתיר לאחר הפסח כל סתם תבואה מכח ספק ספיקא: ספק היא משנה שעברה, ואם תמצא לומר משנה זו, מ"מ אולי יצא שהיא השרישה עוד לפני העומר. אבל בכל מיני תבואות שזורעים בוודאות לאחר הפסח, יש להחמיר אחר הקציר, אלא אם כן אין דלתות המדינות נעולות, ורוב התבואה באה ממקום אחר שזורעין קודם הפסח. וכן הדין גם בזמן שימות החורף נמשכים לאחר פסח, ובאיזור הזה זורעים לאחר פסח יש להחמיר בסתם התבואה. אבל אין להורות לאחרים במקום שרוב שתייתן ואכילתן ממינים אלו, כי מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. | ||
הקשה ב'''ערוה"ש''' (טז) שהרי זהו דבר שיש לו מתירין והוא יכול לחכות?- ותירץ שי"ל שזה דווקא בתערובת, ולא בספק בגוף הדבר אם הוא בכלל אסור או לא (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (יו"ד קי נו)). | הקשה ב'''ערוה"ש''' (טז) שהרי זהו דבר שיש לו מתירין והוא יכול לחכות?- ותירץ שי"ל שזה דווקא בתערובת, ולא בספק בגוף הדבר אם הוא בכלל אסור או לא (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (יו"ד קי נו)). | ||
ו'''רע"א''' (ד"ה מכח) הקשה | ו'''רע"א''' (ד"ה מכח) הקשה על דברי הרמ"א שהרי זה ספק ספיקא משם אחד, ואינו ספק ספיקא? <BR/> | ||
ותירץ ב'''ערוה"ש''' שם (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (קי סג יב)) את שאלתו שיש נפ"מ בין שני הספקות, שאם הוא משנה שעברה אין מביאים ממנו כלל את העומר, אבל אם הוא משנה זו, הרי שניתן להביא ממנו עומר לקרבן, ואם יש נפ"מ בין הספקות, ניתן לומר ספס ספיקא. | ותירץ ב'''ערוה"ש''' שם (ע"פ דברי ה'''ש"ך''' (קי סג יב)) את שאלתו שיש נפ"מ בין שני הספקות, שאם הוא משנה שעברה אין מביאים ממנו כלל את העומר, אבל אם הוא משנה זו, הרי שניתן להביא ממנו עומר לקרבן, ואם יש נפ"מ בין הספקות, ניתן לומר ספס ספיקא. | ||
| שורה 84: | שורה 86: | ||
===שמרים של חדש=== | ===שמרים של חדש=== | ||
כתב ה'''ט"ז''' (א) שעיסה שלשו ע"י שמרים של חדש - אסורה, ולא מהני ביטול בשישים, משום שכל דבר שבא לטעם אפילו באלף לא בטיל, וכן בגלל שחדש הוא דבר שיש לו מתירין. | כתב ה'''ט"ז''' (א) שעיסה שלשו ע"י שמרים של חדש - אסורה, ולא מהני ביטול בשישים, משום שכל דבר שבא לטעם אפילו באלף לא בטיל, וכן בגלל שחדש הוא דבר שיש לו מתירין. | ||
וה'''פת"ש''' (ג) בשם '''משכנות יעקב'''כתב שיש מקום להקל בשמרים של חדש גם למחמירים במשקה של חדש. | וה'''פת"ש''' (ג) בשם '''משכנות יעקב''' כתב שיש מקום להקל בשמרים של חדש גם למחמירים במשקה של חדש. | ||
וה'''ילקו"י''' (הלכות חדש כב ובהערה) | וה'''ילקו"י''' (הלכות חדש כב ובהערה) הוסיף ופסק שאם לשו ע"י שמרים של שעורים - יש להחמיר, ואם ע"י שמרים משיכר - ניתן להקל. | ||
===הבדלה בשיכר של חדש=== | ===הבדלה בשיכר של חדש=== | ||