161
עריכות
שורה 6: | שורה 6: | ||
לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר. | לאחר מכן הגמרא קובעת שאם הדבר נעשה "כעין תורא" יהיה מותר ללוש את הפת בבשר או בחלב. בראשונים נאמרו שני פירושים למושג כעין תורא ומשם נוצרת מחלוקת ראשונים באופן ההיתר. | ||
==הבנת רש"י== | ==הבנת רש"י== | ||
לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה לכמות קטנה כמו עין של שור. | לפי '''רבנו חננאל''' ו'''רש"י''' הכוונה לכמות קטנה כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר בכמות קטנה של מאפים. נראה שהסיבה לכך היא שהם נאכלים בזמן סמוך לאפייה ואין חשש שיבואו להתבלבל ולערב בשר וחלב. | ||
==הבנת הרי"ף== | ==הבנת הרי"ף== | ||
'''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא לשינוי בצורת הפת לעשות אותה בצורה מיוחדת ושונה כמו עין של שור. | '''הרי"ף''' פרש שהכוונה היא לשינוי בצורת הפת לעשות אותה בצורה מיוחדת ושונה כמו עין של שור. דהיינו- אסור ללוש פת חלבית אלא אם כן מדובר באפיית מאפים בעלי צורה מיוחדת או שונה שתזכיר לאדם שמדובר במאפה שהוא לא פרווה. | ||
==שו"ע== | ==שו"ע== | ||
'''הטור''' ו'''השו"ע''' פסקו להלכה את | '''הטור''' ו'''השו"ע''' פסקו להלכה גם את ההיתר של '''רבנו חננאל''' וגם את ההיתר של '''הרי"ף'''. | ||
מסביר '''הבית יוסף''' בשם '''השערי דורא''' ששני ההבנות מתקבלות כיון ששניהם הגיוניות מבחינת טעם הגזירה, ויש בהם כדי להרחיק את האדם מן העבירה. | |||
והביא הרמ"א שהדין של כמות מועטת הוא גם אם מכינים לקראת שבת שאוכלים בשבת עצמה. לפי השו"ע מותר רק לסעודה הקרובה ולא יותר מזה. (פרי מגדים) | והביא הרמ"א שהדין של כמות מועטת הוא גם אם מכינים לקראת שבת שאוכלים בשבת עצמה. לפי השו"ע מותר רק לסעודה הקרובה ולא יותר מזה. (פרי מגדים) |
עריכות