111
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "חדש"
אין תקציר עריכה
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
Avishaiaha1 (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | כתב ה'''ערוה"ש''' (א) שאם אוכל מלחם וקלי וכרמל, עובר על ג' לאוים ולוקה על כל אחד ואחד (ע"פ הגמרא בכריתות ה א), כי אחד מהם מיותר, ונכתב כדי לחלק. נחלקו בדעתו ה'''רדב"ז''' (מאכלות אסורות י ג ד"ה האוכל) שסובר שצריך התראה על כל לאו בפני עצמו, וה'''מהר"י פרלא''' (בביאורו לרס"ג לאוין קסד) שסובר שאפילו בהתראה אחת לוקה על שלושתם, כי התרבה ממקרא מיוחד. | ||
כתב ב'''שו"ת הר צבי''' (יו"ד רלט) שגם אם עשה פת מן התבואה החדשה, לא פקע ממנה איסור קלי וכרמל. | כתב ב'''שו"ת אחיעזר''' (ב יו"ד לט ב) שאם עשה פת מתבואה, הוא חייב עליה רק משום הלחם ולא משום קלי וכרמל, כי אם לא היה צריך ללקות על הלחם משום ג' שמות (לחם, קלי וכרמל), אולם ב'''שו"ת הר צבי''' (יו"ד רלט) חלק עליו וכתב שגם אם עשה פת מן התבואה החדשה, לא פקע ממנה איסור קלי וכרמל, שלא ניתן לומר שהאיסור הראשון הלך לו ונשאר רק האחרון. | ||
וב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים. | וב'''שו"ת שבט הלוי''' (י קפג א) כתב שאסור לאכול מהתבואה החדשה בכל צורה ואופן, וגם אם כוסס את החיטים או בדברים אחרים. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
=זמן האיסור= | =זמן האיסור= | ||
ב'''גמרא''' (מנחות סח א - ב) מובאת מחלוקת בין רב ושמואל שסוברים שבזמן שבית המקדש היה קיים היה מותר לאכול מהתבואה החדשה רק לאחר הקרבת העומר ובזמן שאין בית מקדש מותר כבר מהץ החמה של יום ט"ז בניסן, לבין רבי יוחנן וריש לקיש שגם בזמן בית המקדש מותר לאכול חדש כבר בזמן הנץ החמה, ורבן יוחנן בן זכאי סבר כרבי יהודה שמהתורה החדש אסור עד ליום ט"ז בניסן, וסבר שהכוונה היא לעד ועד בכלל. | ב'''גמרא''' (מנחות סח א - ב) מובאת מחלוקת בין רב ושמואל שסוברים שבזמן שבית המקדש היה קיים היה מותר לאכול מהתבואה החדשה רק לאחר הקרבת העומר ובזמן שאין בית מקדש מותר כבר מהץ החמה של יום ט"ז בניסן, לבין רבי יוחנן וריש לקיש שגם בזמן בית המקדש מותר לאכול חדש כבר בזמן הנץ החמה, ורבן יוחנן בן זכאי שתיקן שיום הנף כולו אסור (כלומר לאסור את יום ט"ז בניסן כולו) סבר כרבי יהודה שמהתורה החדש אסור עד ליום ט"ז בניסן, וסבר שהכוונה היא לעד ועד בכלל. | ||
ממשיכה הגמרא וכותבת שרב פפא ורב הונא אכלו חדש בליל י"ז בניסן כי סברו שהאיסור מדרבנן ולא חוששים לספק יום, והחכמים של בית רב אשי אכלו ביום י"ז בניסן שגם אם הוא ט"ז (משום ספק יום) הרי התיר הנץ החמה, ורבינא הביא דיעה שגם כל יום י"ז לא אוכלים חדש. | ממשיכה הגמרא וכותבת שרב פפא ורב הונא אכלו חדש בליל י"ז בניסן כי סברו שהאיסור מדרבנן ולא חוששים לספק יום, והחכמים של בית רב אשי אכלו ביום י"ז בניסן שגם אם הוא ט"ז (משום ספק יום) הרי התיר הנץ החמה, ורבינא הביא דיעה שגם כל יום י"ז לא אוכלים חדש. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
כתבו ה'''תוספות''' (קידושין לז א דיבור ראשון), ה'''מרדכי''' (תקא) וה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) שחדש של גוי בארץ ישראל אסור מהתורה לפני הקרבת העומר, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב) כדבריהם. | כתבו ה'''תוספות''' (קידושין לז א דיבור ראשון), ה'''מרדכי''' (תקא) וה'''סמ"ג''' (לאוין קמו) שחדש של גוי בארץ ישראל אסור מהתורה לפני הקרבת העומר, וכך פסק גם ה'''שו"ע''' (ב) כדבריהם. | ||
כתב '''ערוה"ש''' (יג - טו) שי"ל שהדבר תלוי בשאלה האם יש קניין לגוי בארץ או לא, שגם למי שאוסר חדש בחו"ל, פשיטא שלא יכול להיות שחו"ל חמור מא"י, ולכן לפי מה שפוסק ה'''רמב"ם''' (תרומות א י) שאין קניין לגוי - אין איסור חדש מן התורה בקרקע שלהם ממש, אלא רק בקרקע של ישראל ביד גוי. | כתב '''ערוה"ש''' (יג - טו) שי"ל שהדבר תלוי בשאלה האם יש קניין לגוי בארץ או לא, שגם למי שאוסר חדש בחו"ל, פשיטא שלא יכול להיות שחו"ל חמור מא"י (ואוסרים רק בקרקע של יהודי בחו"ל), ולכן לפי מה שפוסק ה'''רמב"ם''' (תרומות א י) שאין קניין לגוי - אין איסור חדש מן התורה בקרקע שלהם ממש, אלא רק בקרקע של ישראל ביד גוי. | ||
לעומתם, ה'''ב"ח''' (א) כתב שבתבואה של גוי אין איסור חדש. הוא הביא ראיה מהגמרא (ראש השנה שם) שהקריבו ישראל בכניסה לארץ את קרבן העומר, ואם היתה אסורה גם תבואה של גוי, היה ניתן לומר שהיו חייבים להקריב, כי אם לא היו מקריבים לא היו יכולים לאכול כלל מהתבואה גם לאחר אותו היום, והגמרא לא הייתה צריכה לומר שמעיקרא לא אכלו אלא לומר שהיה אסור להם לאכול עד ההקרבה. אולם ה'''ט"ז''' (ב) דוחה את דבריו וכותב שניתן לומר שאכלו מהתבואה הישנה של אשתקד, וגם אם זה היה להם ספק תבואה ישנה, הרי שזה ס"ס ויהיה מותר לאכול אותה. | לעומתם, ה'''ב"ח''' (א) כתב שבתבואה של גוי אין איסור חדש. הוא הביא ראיה מהגמרא (ראש השנה שם) שהקריבו ישראל בכניסה לארץ את קרבן העומר, ואם היתה אסורה גם תבואה של גוי, היה ניתן לומר שהיו חייבים להקריב, כי אם לא היו מקריבים לא היו יכולים לאכול כלל מהתבואה גם לאחר אותו היום, והגמרא לא הייתה צריכה לומר שמעיקרא לא אכלו אלא לומר שהיה אסור להם לאכול עד ההקרבה. אולם ה'''ט"ז''' (ב) דוחה את דבריו וכותב שניתן לומר שאכלו מהתבואה הישנה של אשתקד, וגם אם זה היה להם ספק תבואה ישנה, הרי שזה ס"ס ויהיה מותר לאכול אותה. | ||
| שורה 65: | שורה 65: | ||
כתב ב'''תרומת הדשן''' (קצא) שההשרשה, היינו ג' ימים קודם לעומר (כפי שמוכח ב'''גמרא''' (פסחים נה א)). וכתב עליו '''נקה"כ''' (ד"ה כדמוכח) שמהגמרא שם לא מוכח, כי זו רק דעת ר' יהודה, אבל ר' יוסי ור"ש חלקו עליו ואמרו שהקליטה היא שתי שבתות, וכך נפסק להלכה בהלכות ערלה (יו"ד רצד ד), אולם ב'''ערוה"ש''' (ח - ט) כתב שניתן לומר שגם במה שאמרו בגמרא שלוקח לקליטה של זרעים יותר מג' ימים, זה רק בדרך של ק"ו מאילנות לזרעים, ולא שממש סוברים שלוקח יותר מג' ימים, וכך מוכח גם ב'''ירושלמי''' (כלאים ב ב) שלזרעים צריך רק ג' ימים להשרשה. ועוד שבתוך ל' יום כבר הזרעים נעשים שחת (ורואים זאת בחוש). וב'''שו"ת מנחת יצחק''' (ו מג) פסק שבשעת הדחק במקום לח עם גשמים מרובים, ניתן לסמוך על הירושלמי הנ"ל שהזרעים נקלטים מהר יותר. | כתב ב'''תרומת הדשן''' (קצא) שההשרשה, היינו ג' ימים קודם לעומר (כפי שמוכח ב'''גמרא''' (פסחים נה א)). וכתב עליו '''נקה"כ''' (ד"ה כדמוכח) שמהגמרא שם לא מוכח, כי זו רק דעת ר' יהודה, אבל ר' יוסי ור"ש חלקו עליו ואמרו שהקליטה היא שתי שבתות, וכך נפסק להלכה בהלכות ערלה (יו"ד רצד ד), אולם ב'''ערוה"ש''' (ח - ט) כתב שניתן לומר שגם במה שאמרו בגמרא שלוקח לקליטה של זרעים יותר מג' ימים, זה רק בדרך של ק"ו מאילנות לזרעים, ולא שממש סוברים שלוקח יותר מג' ימים, וכך מוכח גם ב'''ירושלמי''' (כלאים ב ב) שלזרעים צריך רק ג' ימים להשרשה. ועוד שבתוך ל' יום כבר הזרעים נעשים שחת (ורואים זאת בחוש). וב'''שו"ת מנחת יצחק''' (ו מג) פסק שבשעת הדחק במקום לח עם גשמים מרובים, ניתן לסמוך על הירושלמי הנ"ל שהזרעים נקלטים מהר יותר. | ||
ופסק ה'''שו"ע''' בסתמא שתבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן היא אסורה עד שיבא העומר הבא. | ופסק ה'''שו"ע''' בסתמא שתבואה שלא השרישה קודם לט"ז בניסן היא אסורה עד שיבא העומר הבא, ולא ירד לחלק בזמני ההשרשה. | ||
===מתי אומרים מקצת היום ככולו=== | ===מתי אומרים מקצת היום ככולו=== | ||