הבדלים בין גרסאות בדף "יראו עינינו"

יראו עינינו (עריכה)

גרסה מ־10:46, 8 ביוני 2016

נוספו 100 בתים , 10:46, 8 ביוני 2016

אין תקציר עריכה

Hagai7500

74

עריכות

@@ שורה 116: / שורה 116: @@
 ''(7)''
-וכתב '''ערוך השולחן''' (רלו) שצריך את שני הטעמים משום שאם הייתה תפילת ערבית חובה או שלא היה את סיבת היראה היו מתפללים ערבית מלאה, אך כיוון שהיא רשות וגם הייתה סיבת היראה, התחילו להקל בה. אבל בספר '''"מעשה רוקח"''' (על הרמב"ם, פ"ז מהלכות תפילה הי"ח) כותב, שצריך את שניהם כיון שלפי הסברא שתפילת ערבית רשות קשה, למה בכלל היו אומרים את הפסוקים, ואם עשו בשביל לחוש למ"ד תפילת ערבית חובה היו צריכים להתפלל שמו"ע ברכות מלאות. לכן צריך את הטעם של הרא"ש שמשום הסכנה קיצרו ואמרו רק את הפסוקים.
+וכתב '''ערוך השולחן''' {{ויקיטקסט|ערוך_השולחן_אורח_חיים_רלו|רלו}} שצריך את שני הטעמים משום שאם הייתה תפילת ערבית חובה או שלא היה את סיבת היראה היו מתפללים ערבית מלאה, אך כיוון שהיא רשות וגם הייתה סיבת היראה, התחילו להקל בה. אבל בספר '''"מעשה רוקח"''' (על הרמב"ם, פ"ז מהלכות תפילה הי"ח) כותב, שצריך את שניהם כיון שלפי הסברא שתפילת ערבית רשות קשה, למה בכלל היו אומרים את הפסוקים, ואם עשו בשביל לחוש למ"ד תפילת ערבית חובה היו צריכים להתפלל שמו"ע ברכות מלאות. לכן צריך את הטעם של הרא"ש שמשום הסכנה קיצרו ואמרו רק את הפסוקים.
@@ שורה 124: / שורה 124: @@
 ''(9)''
-על הסוברים שברכה זו אינה מזמן התלמוד, שואל '''המאירי''' {{וקיטקסט|מאירי_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד|ד:}}, איך תקנו ברכה בפני עצמה שלא ממטבע שטבעו חכמים. ומחדש המאירי שיש כוח בידי גדולי הדור לתקן נוסח ברכה אע"פ שלא נתקנה (וצ"ע האם כוונתו רק לדור הגאונים או לכול הדורות).
+על הסוברים שברכה זו אינה מזמן התלמוד, שואל '''המאירי''' {{ויקיטקסט|מאירי_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד|ד:}}, איך תקנו ברכה בפני עצמה שלא ממטבע שטבעו חכמים. ומחדש המאירי שיש כוח בידי גדולי הדור לתקן נוסח ברכה אע"פ שלא נתקנה (וצ"ע האם כוונתו רק לדור הגאונים או לכול הדורות).
@@ שורה 132: / שורה 132: @@
 ''(11)''
-כיום שאין אומרים את פסוקי יראו עינינו ועדיין אומרים את הקדיש, כותב '''ערוך השולחן''' {{וקיטקסט|ערוך_השולחן_אורח_חיים_רלו|רלו, ח}} שכיוון שהקדיש עיקרו על הגאולה העתידה שיתגדל ויתקדש שמו, והוא עיקר הגאולה, אף לדברי הרא"ש ותר"י שנתקן הקדיש על פסוקי יראו עינינו - כיום שאין אומרים אותם, מ"מ את הקדיש אומרים.
+כיום שאין אומרים את פסוקי יראו עינינו ועדיין אומרים את הקדיש, כותב '''ערוך השולחן''' {{ויקיטקסט|ערוך_השולחן_אורח_חיים_רלו#סימן_רלו_סעיף_ח|רלו, ח}} שכיוון שהקדיש עיקרו על הגאולה העתידה שיתגדל ויתקדש שמו, והוא עיקר הגאולה, אף לדברי הרא"ש ותר"י שנתקן הקדיש על פסוקי יראו עינינו - כיום שאין אומרים אותם, מ"מ את הקדיש אומרים.
 ''(12)''
-'''הקרבן נתנאל''' (שם ס"ק ה) מסביר, שאין הכוונה לאפוקי מדר"י שאמר תפילת ערבית רשות שא"כ יקשה על הרא"ש שאצלנו כתב שתפילת ערבית כן רשות, אלא לאפוקי מדרב"י שסובר שאע"פ שתפילת ערבית רשות צריך לסמוך גאולה לתפילה, וע"ז בא הקדיש לאפוקי ולומר שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כעין זה כתב '''הריטב"א''' אצלנו {{וקיטקסט|חידושי_הריטב"א_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד|ד:}} שבאמת תפילת ערבית רשות ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה כיוון שהברייתא שמסייעת לר"י לא אומרת שצריך לסמוך גאולה לתפילה אלא שתפילות לא באמצע תקנום.
+'''הקרבן נתנאל''' (שם ס"ק ה) מסביר, שאין הכוונה לאפוקי מדר"י שאמר תפילת ערבית רשות שא"כ יקשה על הרא"ש שאצלנו כתב שתפילת ערבית כן רשות, אלא לאפוקי מדרב"י שסובר שאע"פ שתפילת ערבית רשות צריך לסמוך גאולה לתפילה, וע"ז בא הקדיש לאפוקי ולומר שאין צריך לסמוך גאולה לתפילה. כעין זה כתב '''הריטב"א''' אצלנו {{ויקיטקסט|חידושי_הריטב"א_על_הש"ס/ברכות/פרק_ד|ד:}} שבאמת תפילת ערבית רשות ואין חוששים לסמיכת גאולה לתפילה כיוון שהברייתא שמסייעת לר"י לא אומרת שצריך לסמוך גאולה לתפילה אלא שתפילות לא באמצע תקנום.