9,905
עריכות
שורה 54: | שורה 54: | ||
מפשט דברי הראשונים מבואר שאין כוונתם לחלק בין גדול לקטן, אלא בין סמוך לשולחן אביו לשאינו סמוך, שאם הוא סמוך אפילו גדול מותר, ואם אינו סמוך אפילו קטן אסור. | מפשט דברי הראשונים מבואר שאין כוונתם לחלק בין גדול לקטן, אלא בין סמוך לשולחן אביו לשאינו סמוך, שאם הוא סמוך אפילו גדול מותר, ואם אינו סמוך אפילו קטן אסור. | ||
ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא | ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא שבלשונו כתב 'והוא שיהא גדול ואינו סמוך על שולחן אביו', וב'''בית יוסף''' הסתפק בכוונתו אם בעינן תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור. ותורף הספק שבקטן אף שאינו סמוך כיון שסוף סוף על אביו מוטלת החובה לפרנסו אסור, או דלמא כיון דהשתא מיהא אינו מפרנסו שרי, ונשאר בצריך עיון. אמנם ב'''פרישה'''(כג) כתב שכוונת הטור כשאר הראשונים דהכל תלוי בסמוך או אינו סמוך. | ||
<BR/>בטעם הדבר מבואר | ב'''שלחן ערוך''' (קס טז) העתיק כלשון הטור, ודעת ה'''ש"ך''' (כא) וה'''ט"ז''' (י) וה'''גר"א''' (לג) שהוא דווקא, כלומר שבעינן גם שיהא גדול וגם שיהא סמוך על שלחן אביו. | ||
<BR/>בטעם הדבר מבואר בט"ז שם, שאף ש[[לענין מציאה קטן שאינו סמוך מקרי גדול]], הכא שאני לפי שכאשר אין לקטן אביו חייב לפרנסו, והוי כאילו אביו קיבל את הריבית. וכן כתב הגר"א בביאורו. אמנם העיר שלפי הרשב"א והנימוקי יוסף גם פה הדין כבמציאה. וכן הוא להדיא ברמב"ן ובריטב"א ובר"ן. אמנם ברא"ש אין הכרע. ואפשר שהטור בתריה אזיל. | |||
===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה=== | ===טעם ההיתר - שכר אמירה או ריבית שאינה באה מלווה למלוה=== | ||
בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני. | בדברי רבא כתוב שההיתר הוא מפני שזהו שכר אמירה, ואין כאן ריבית כלל. אמנם בהמשך דברי הגמרא בעובדא דמר בריה דרב פפא מבואר טעם אחר, שאין זו ריבית הבאה מלווה למלוה. וצריך ביאור אם למה שני הטעמים ואם הם סותרים אחד לשני. | ||
{{לוקה בחסר}} | {{לוקה בחסר}} | ||
==תשובת רש"י== | ==תשובת רש"י== | ||
כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר. | כתב '''רש"י''' בתשובה (קעז), וכן הובא ב'''מרדכי''' (בבא מציעא ה שלח) בשמו, שמותר לישראל לומר לחבירו ישראל לך ולוה לי מעות מפלוני בריבית וגם תביא לו הריבית, שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלוה למלוה, וגם השליח לא עשה איסור כי הריבית אינה שלו, ואף משום שליח אין כאן שאין שליח לדבר עבירה להתחייב שלוחו. וסיים שאין לפרסם הדבר. | ||
{{לוקה בחסר}} | |||
[[קטגוריה:ריבית]] | [[קטגוריה:ריבית]] |