הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"

נוספו 1,692 בתים ,  11:19, 28 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 73: שורה 73:
ב'''רש"י''' (ד"ה לאפוקיה) מבואר שגם כאשר מוציאו לכרמלית, צריך להניח עליו ככר או תינוק, שאף שמצד הוצאה מותר משום דגדול כבוד הבריות, מ"מ משום טלטול מוקצה צריך להניח כיכר או תינוק. וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לה ב ד"ה ודאמרינן) שאף שהתירו הוצאה לכרמלית משום גדול כבוד הבריות, ולכא' היה ראוי להתיר גם מוקצה, מ"מ כל מה שאפשר לתקוני מתקנינן.  
ב'''רש"י''' (ד"ה לאפוקיה) מבואר שגם כאשר מוציאו לכרמלית, צריך להניח עליו ככר או תינוק, שאף שמצד הוצאה מותר משום דגדול כבוד הבריות, מ"מ משום טלטול מוקצה צריך להניח כיכר או תינוק. וכתב ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לה ב ד"ה ודאמרינן) שאף שהתירו הוצאה לכרמלית משום גדול כבוד הבריות, ולכא' היה ראוי להתיר גם מוקצה, מ"מ כל מה שאפשר לתקוני מתקנינן.  


לעומת זאת ה'''רמב"ן''' (צד ב ד"ה הא דשרי, תורת האדם) כתב שהוצאה לכרמלית התירו אף בלא כיכר או תינוק, שלא להוסיף בהוצאה, דנהי דמת הותר להוציאו משום כבוד הבריות, כיכר ותינוק אין בזה כבוד הבריות ואסור. וכתב שכן נראה גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת כו כג) שלא הזכיר כיכר או תינוק בהוצאה לכרמלית.
לעומת זאת ה'''רמב"ן''' (צד ב ד"ה הא דשרי, תורת האדם) כתב שהוצאה לכרמלית התירו אף בלא כיכר או תינוק, שלא להוסיף בהוצאה, דנהי דמת הותר להוציאו משום כבוד הבריות, כיכר ותינוק אין בזה כבוד הבריות ואסור. וכתב שכן נראה גם דעת ה'''רמב"ם''' (שבת כו כג) שלא הזכיר כיכר או תינוק בהוצאה לכרמלית. וב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה וגרסינן בהמצניע) שאין הכרע מסתימת דברי הרמב"ם לפי שהוא העתיק לשון הגמרא כמנהגו.


==האם דווקא כשהסריח כבר או אפילו רק משום בזיון==
===האם דווקא כשהסריח כבר או אפילו רק משום בזיון===
ה'''רמב"ם''' כתב ()
מדברי ה'''רמב"ם''' (שבת כו כג) משמע שההיתר של הוצאה לכרמלית הוא דווקא כאשר הסריח כבר, לפי שכתב 'מת שהסריח בבית', אבל אם עדיין לא הסריח אסור, וכן כתב בדעתו להדיא ה'''מאירי''' שרק אחר שהסריח הותר לטלטלו ולהוציאו משום כבוד הבריות, לפי שכל שאינו מסריח אין כאן זלזול לפי שאינו ראוי לקבורה.
<BR/>אבל ה'''מאירי''' כתב בדעת הרמב"ם שרק אחר שהסריח הותר לטלטלו ולהוציאו משום כבוד הבריות, לפי שכל שאינו מסריח אין כאן זלזול לפי שאינו ראוי לקבורה.  
<BR/>אבל ב'''בית יוסף''' (ד"ה ומשמע מדברי רבנו) כתב שמדברי '''רש"י''' (מג ב ד"ה מת) מבואר דאפילו לא הסריח רק שסופו להסריח ע"י שעומד בחמה, מותר להוציאו לכרמלית, וכתב שכן משמע ב'''ר"ן''' וב'''טור'''.
 
===אם מותר להוציאו אף לרשות הרבים===
הקשה ה'''רמב"ן''' (תורת האדם) שלפי מה דקיימא לן כר' שמעון ש[[מלאכה שאינה צריכה לגופה]] מהתורה מותר, אם כן מותר יהיה להוציא מת אף לרשות הרבים, שהרי אינו צריך לגוף המלאכה ואין בזה אלא איסור דרבנן. ותירץ דאין הכי נמי דלר"ש מותר אף לרה"ר, אלא שבגמרא כך היה מעשה שהוציאו לכרמלית ושרי אף לר' יהודה. אך סיים הרמב"ן דמ"מ בעינן להוציאו ע"י תינוק כדברי רש"י אך לא ע"י כיכר שאינו טפל למת.
<BR/>וכתב עוד, ש'''ר' חננאל''' אוסר לרשות הרבים, לפי שלא התירו אלא דבר שעיקרו מדברי סופרים, אבל הוצאה שעיקרה מן התורה אסור אף לכרמלית שהוא מדרבנן.


[[קטגוריה:מוקצה]]
[[קטגוריה:מוקצה]]