הבדלים בין גרסאות בדף "טלטול מת בשבת"

נוספו 1,512 בתים ,  11:39, 28 ביולי 2016
אין תקציר עריכה
שורה 51: שורה 51:


===אם מותר על ידי דבר אחר===
===אם מותר על ידי דבר אחר===
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).
כתב ה'''ריטב"א''' (מג ב ד"ה איתמר) שכיכר או תינוק לאו דווקא, אלא כל כלי אחר שהוא בר טלטול, וכן הוא ב'''מיוחס לר"ן''' (מג ב ד"ה היכא). גם ה'''רמב"ן''' בתורת האדם (שער המיחוש עמ' נט) כתב שמותר לטלטל את המת על ידי אחד הבגדים שהוא לבוש, וכן הוא ב'''פסקי ר' מנדיל קלויזנר''' וב'''מרדכי''' (שבת ג שיב) בשם '''רבנו אביגדור כ"ץ''' (שבת מג ב ד"ה פירש).


אבל ב'''רי"ד''' בפסקים (שבת מג ב ד"ה איתמר) ובתוספותיו (שבת מג ב ד"ה כי) כתב שככר או תינוק דווקא לפי שמוכחא מילתא שאינם של המת, אבל שאר כלים יש לומר תכריכי המת הן. ועוד, ששאר כלים יש נראה שתשמיש המת הם וקוברן עמו כדי לאוסרן בהנאה, אך ככר או תינוק ודאי אינם נכנסים עמו לקבר.  
אבל ב'''רי"ד''' בפסקים (שבת מג ב ד"ה איתמר) ובתוספותיו (שבת מג ב ד"ה כי) כתב שככר או תינוק דווקא לפי שמוכחא מילתא שאינם של המת, אבל שאר כלים יש לומר תכריכי המת הן. ועוד, ששאר כלים יש נראה שתשמיש המת הם וקוברן עמו כדי לאוסרן בהנאה, אך ככר או תינוק ודאי אינם נכנסים עמו לקבר.  
<BR/>גם דעת ה'''ראבי"ה''' (א שבת רד) שבככר תינוק דווקא התירו אבל שאר כלים לא, לפי שלגבי מת קיימא לן כר' יצחק ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], אמנם באוכל ותינוק לא אמרינן הכי. והוכיח דבריו ממה שלגבי טלטול בר יונה אמר רבא שמניח עליו סכין ומטלטלו, ומדלא נקט סכין גם לגבי מת, מוכח דלא מהני.  
<BR/>גם דעת ה'''ראבי"ה''' (א שבת רד) שבככר תינוק דווקא התירו אבל שאר כלים לא, לפי שלגבי מת קיימא לן כר' יצחק ש[[אין כלי ניטל אלא לצורך דבר הניטל]], אמנם באוכל ותינוק לא אמרינן הכי. והוכיח דבריו ממה שלגבי טלטול בר יונה אמר רבא שמניח עליו סכין ומטלטלו, ומדלא נקט סכין גם לגבי מת, מוכח דלא מהני.  


מרן ה'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. וכתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שהוא הדין לשאר כלי היתר, וכן הסכימו הפוסקים.  
ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה כתב המרדכי) הביא דברי ר' אביגדור שהתיר לטלטל מת הלבוש בכסותו גם בלא כיכר או תינוק, וכתב על זה דאין נראה כן מדברי רש"י והפוסקים, וגם כתב לחלק בין בגד שמניח על המת לבין בגד שלבוש בו, שכאשר הוא לבוש בבגד יש לומר דבטל הבגד למת ואסור לטלטלו.
<BR/>וב'''שלחן ערוך''' (ג) כתב בדרך 'יש מי שאומר' שמותר לתת אחד מכליו של מת עליו וחשיב ככיכר או תינוק. מסתימת דבריו משמע שאינו מתיר אלא להניח בגד, אבל בגד שלבוש בו המת אינו מתיר לטלטלו עמו.
 
כתב ה'''מגן אברהם''' (טו) שלאו דווקא בגד אלא הוא הדין לשאר כלי היתר שיכול להניח על המת ולטלטלו, וכן הסכימו הפוסקים.  
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) הקשה על זה מהט"ז סימן ש"ח סק"ב שם מבואר שכל שהוא שלא לצורך אותו היום, אסור לטלטל אף כלי שמלאכתו להיתר, וזה שייך דווקא בכיכר אות תינוק.  
<BR/>וב'''פרי מגדים''' (אשל אברהם טו) הקשה על זה מהט"ז סימן ש"ח סק"ב שם מבואר שכל שהוא שלא לצורך אותו היום, אסור לטלטל אף כלי שמלאכתו להיתר, וזה שייך דווקא בכיכר אות תינוק.  


שורה 63: שורה 66:
===להלכה===
===להלכה===
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא א) פסק שאם יש כיכר או תינוק מטלטלו על ידיהם, ואם אין לו ככר או תינוק מטלטלו מן הצד על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. אם אין לו לא זה ולא זה, מטלטלו טלטול גמור. ובטעם הדבר ביאר ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה מת שמוטל) שכל היכא שאפשר לטלטל שלא באיסור, לא התירו לטלטלו בהדיא, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (שיא א).
מרן ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיא א) פסק שאם יש כיכר או תינוק מטלטלו על ידיהם, ואם אין לו ככר או תינוק מטלטלו מן הצד על ידי הפיכתו ממיטה למיטה. אם אין לו לא זה ולא זה, מטלטלו טלטול גמור. ובטעם הדבר ביאר ב'''בית יוסף''' (שיא ד"ה מת שמוטל) שכל היכא שאפשר לטלטל שלא באיסור, לא התירו לטלטלו בהדיא, והעתיקו ה'''משנה ברורה''' (שיא א).
==טלטול המת לצורך מקומו של מת==
כתב '''רבנו ירוחם''' (כח א רלג ג) שכל מה שאסרו במת לטלטלו מן הצד ולא התירו אלא ע"י כיכר או תינוק, הוא דווקא כאשר רוצה לטלטלו לצורך המת כגון מחמה לצל, אבל אם צריך למקומו של מת מותר לטלטלו מן הצד ולהפכו ממיטה למיטה, ש[[טלטול מן הצד#תירוצי הראשונים לחלק בין טלטול מת לשאר דברים|טלטול מן הצד לצורך דבר המותר]] שרי אף במת. וכתב על זה ה'''בית יוסף''' (ד"ה כתב רבנו ירוחם) שדבריו נכונים, וכן פסק להלכה ב'''שלחן ערוך''' (שיא ה).


==הוצאת המת לרשות אחרת==
==הוצאת המת לרשות אחרת==