9,905
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "מלאכת בורר"
אין תקציר עריכה
| שורה 54: | שורה 54: | ||
<BR/>מירושלמי זה למד '''ר' חננאל''' (עד א) שגדר לאלתר שאמר אביי שמותר לברור, הוא כל זמן שיושב על השולחן ואוכל. ובהמשך כתב (עד ב) שאף שמצאנו לגבי גט ש'לאלתר' הוא יותר מזה, מ"מ כיון שמצאנו מפורש בירושלמי לענין ברירה שגדר לאלתר הוא כשיעור מה שמיסב על השולחן לאותה סעודה בלבד, הכי נקטינן. והביא לזה גם ראיה מהגמרא בביצה (יג ב) שהתירה לקלף שעורים אחת אחת על יד ולאכול, וכן בשבת. משמע שהוא דווקא מיד. | <BR/>מירושלמי זה למד '''ר' חננאל''' (עד א) שגדר לאלתר שאמר אביי שמותר לברור, הוא כל זמן שיושב על השולחן ואוכל. ובהמשך כתב (עד ב) שאף שמצאנו לגבי גט ש'לאלתר' הוא יותר מזה, מ"מ כיון שמצאנו מפורש בירושלמי לענין ברירה שגדר לאלתר הוא כשיעור מה שמיסב על השולחן לאותה סעודה בלבד, הכי נקטינן. והביא לזה גם ראיה מהגמרא בביצה (יג ב) שהתירה לקלף שעורים אחת אחת על יד ולאכול, וכן בשבת. משמע שהוא דווקא מיד. | ||
<BR/>הראשונים הביאו דברי ר' חננאל והסכימו כמו. כן כתב ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה וכתב עוד), וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא), וכן הוא ב'''שיטה לר"ן''' (ד"ה ולענין פסק), וב'''רא"ש''' (ז ד). | <BR/>הראשונים הביאו דברי ר' חננאל והסכימו כמו. כן כתב ה'''רמב"ן''' (עד א ד"ה וכתב עוד), וה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף לב א ד"ה ונמצא), וכן הוא ב'''שיטה לר"ן''' (ד"ה ולענין פסק), וב'''רא"ש''' (ז ד). | ||
<BR/>וב'''מאירי''' (עד א ד"ה זה שביארנו) הביא דברי הירושלמי וכתב שלאו דווקא שיאכל תכף לברירה, אלא כל שמיסב ודעתו לאכול או ליתן לאחרים קודם עקירת השלחן חשיב לאלתר. | <BR/>וב'''מאירי''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40769&st=&pgnum=98 (עד א ד"ה זה שביארנו)] הביא דברי הירושלמי וכתב שלאו דווקא שיאכל תכף לברירה, אלא כל שמיסב ודעתו לאכול או ליתן לאחרים קודם עקירת השלחן חשיב לאלתר. | ||
<BR/> | <BR/>מכל הראשונים הללו משמע שדווקא סמוך לסעודה או בתוך הסעודה ממש זהו נחשב לאלתר. | ||
גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ח) כתב שדווקא לאותה סעודה מותר, אבל לצורך סעודה אחרת אפילו באותו יום אסור. אמנם ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שיט ד"ה ושיעור לאלתר) פירש כוונתו שכל שבורר לצורך סעודה הסמוכה באותו היום, חשיב לאלתר, ורק אם בורר בתוך הסעודה או קודם הסעודה, צריך לאכול באותה הסעודה הראשונה. ומהמשך דבריו מוכח שהבין כן גם בדברי ר' חננאל ושאר ראשונים. | |||
<BR/>אבל ה'''דרישה''' (א) חלק על הבית יוסף בזה, ומפרש את דברי ר' ירוחם לחומרא, שכל ההיתר לברור הוא דווקא לסעודה שלפניו כאשר היא סמוכה או בתוך הסעודה, אבל להכין לסעודה אחרת לאחר שעה אסור. | |||
=====ברר לצורך מיידי ונמלך להשהות==== | ב'''הגהות מרדכי''' (שבת ז) כתב בשם '''ראב"ן''' במפורש שההיתר לברור הוא כדי סעודתו, להתחיל ולגמור אחר ברירתו, אבל לאכול אחר שעה נעשה כבורר לאוצר ואסור. מבואר בדבריו שאפילו הוא לצורך הסעודה הסמוכה, כל שאינו לאלתר ממש אסור. | ||
ה'''רמב"ם''' (שבת ח יב) נקט בתחילה לשון הגמרא 'לאלתר' ו'בו ביום', וה'''בית יוסף''' (ד"ה והמרדכי) לא הכריע בדבריו אם כדברי ההגהות מרדכי שמותר דווקא לאכילה מיידית או כדברי ר' חננאל שלצורך אותה סעודה מותר. | |||
<BR/>ובהמשך דבריו לגבי ברירה משני מיני אוכלין כתב הרמב"ם ש'בו ביום' הוא כגון שבירר שחרית לאכול בין הערביים. ובבית יוסף דייק בדבריו שבבורר אוכל מתוך אוכל אחר, אינו חייב אלא אם בירר שחרית על מנת לאכול בין הערביים, וכתב שאינו יודע מנין לרמב"ם חילוק זה. | |||
=====ברר לצורך מיידי ונמלך להשהות===== | |||
כתב ה'''בית יוסף''' בתוך פירושו לדברי רבנו ירוחם, שאם ברר לאכול בתוך הסעודה והשהה מהם עד אחר שעמד מסעודתו חייב חטאת. ומשמע מדבריו שאף אם לא כיוון להשהות אלא לאכול הכל מיד ואירע ונשתייר לו דבר מה שלא אכל בסעודה הראשונה, חייב חטאת. וכן למד ה'''לבוש''' (). | כתב ה'''בית יוסף''' בתוך פירושו לדברי רבנו ירוחם, שאם ברר לאכול בתוך הסעודה והשהה מהם עד אחר שעמד מסעודתו חייב חטאת. ומשמע מדבריו שאף אם לא כיוון להשהות אלא לאכול הכל מיד ואירע ונשתייר לו דבר מה שלא אכל בסעודה הראשונה, חייב חטאת. וכן למד ה'''לבוש''' (). | ||
<BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ד) כתב שאי אפשר לחייבו למפרע על מה שברר בהיתר, וכן הוא ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב ד"ה אם בירר). | <BR/>אבל ה'''אליה רבה''' (ד) כתב שאי אפשר לחייבו למפרע על מה שברר בהיתר, וכן הוא ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ב ד"ה אם בירר). | ||