9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
<BR/>ה'''רשב"א''' שם הסכים לדברי השואל במה שדחה את הראיה, אבל הביא ראיה אחרת מדברי '''רש"י''' בהמשך (ה ב ד"ה שמע מינה) שכתב על דברי הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה, שאם היה סובר שהביעור אפשרי על ידי דבר אחר, היה יכול להעמיד את הפסוק 'אך ביום הראשון' ביום טוב עצמו ויבער בכל דבר אחר, כגון להאכילו לכלבים או להשליכו לים. וממה שרש"י כתב דווקא דוגמאות אלו ולא הוסיף גם ע"י שריפה, מוכח שסובר שהשריפה אסורה ביום טוב. | <BR/>ה'''רשב"א''' שם הסכים לדברי השואל במה שדחה את הראיה, אבל הביא ראיה אחרת מדברי '''רש"י''' בהמשך (ה ב ד"ה שמע מינה) שכתב על דברי הגמרא שר' עקיבא סובר כר' יהודה שאין ביעור חמץ אלא שריפה, שאם היה סובר שהביעור אפשרי על ידי דבר אחר, היה יכול להעמיד את הפסוק 'אך ביום הראשון' ביום טוב עצמו ויבער בכל דבר אחר, כגון להאכילו לכלבים או להשליכו לים. וממה שרש"י כתב דווקא דוגמאות אלו ולא הוסיף גם ע"י שריפה, מוכח שסובר שהשריפה אסורה ביום טוב. | ||
<BR/ >ולכאורה יש להעיר על ראיה זו, שהרי הדברים אמורים אליבא דר' עקיבא שסובר שלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמובא בהמשך הגמרא, ולכן פשיטא שאי אפשר לשרוף אלא רק להשליכו לכלבים או לים, אך אם היה סובר ר' עקיבא 'מתוך שהותרה' היה מתיר גם לשורפו. וכן דחאה הרב '''פרי חדש''' (תמו א דה ולי נראה). | <BR/ >ולכאורה יש להעיר על ראיה זו, שהרי הדברים אמורים אליבא דר' עקיבא שסובר שלא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך כמובא בהמשך הגמרא, ולכן פשיטא שאי אפשר לשרוף אלא רק להשליכו לכלבים או לים, אך אם היה סובר ר' עקיבא 'מתוך שהותרה' היה מתיר גם לשורפו. וכן דחאה הרב '''פרי חדש''' (תמו א דה ולי נראה). | ||
<BR/>גם ה'''בית חדש''' (תמו א) סובר בדעת רש"י שמותר רק להוציאו ולהשליכו לנהר, לפי שאיסור דאורייתא דבל ימצא דוחה לאיסור דרבנן דמוקצה, אך שריפת חמץ ביום טוב אסורה לפי שנחשבת היא להבערה שלא לצורך. והוכיח דבריו מהסוגיה לקמן (לו א) לגבי הש[[לש במי פירות]] שלדעת רבן גמליאל תישרף מיד, וכתב רש"י (ד"ה לשין) שהוא דווקא במועד, דביום טוב אסור לשורפה מפני שהבערה שלא לצורך היא. והסביר הב"ח שרש"י לשיטתו שסובר ש[[אחר זמן ביעורו מותר להשבית את החמץ בכל דבר]], ממילא אין זו הבערה לצורך, דאפשר באופן אחר. | <BR/>גם ה'''בית חדש''' (תמו א) סובר בדעת רש"י שמותר רק להוציאו ולהשליכו לנהר, לפי שאיסור דאורייתא דבל ימצא דוחה לאיסור דרבנן דמוקצה, אך שריפת חמץ ביום טוב אסורה לפי שנחשבת היא להבערה שלא לצורך. והוכיח דבריו מהסוגיה לקמן (לו א) לגבי הש[[לש במי פירות]] שלדעת רבן גמליאל תישרף מיד, וכתב רש"י (ד"ה לשין) שהוא דווקא במועד, דביום טוב אסור לשורפה מפני שהבערה שלא לצורך היא. והסביר הב"ח שרש"י לשיטתו שסובר ש[[אחר זמן ביעורו מותר להשבית את החמץ בכל דבר]], ממילא אין זו הבערה לצורך, דאפשר באופן אחר. גם ב'''פני יהושע''' (ו א ד"ה בגמרא אמר רב יהודה) כתב בדעת רש"י שאף שאם ביטל אסור לשורפו ולטלטלו, מ"מ אם לא ביטל, כיון שיש עליו גם לאו דבל יראה מלבד עשה דתשביתו, צריך להוציאו מביתו ולהניחו במקום הפקר, דרש"י סובר ש[[אחר זמן ביעורו השבתתו בכל דבר]], וכיון שהוא רק איסור דרבנן דטלטול, לא העמידו חכמים דבריהם במקום איסור דאורייתא. | ||
לעומת זאת ה'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי רש"י שסובר הוא שמותר לשרוף את החמץ ביום טוב, וכדעת רבנו יחיאל. גם ב'''חק יעקב''' (תמו ג) כתב בפשיטות בדעת רש"י דשרי אף לשרוף. והוסיף ראיה לשיטה זו המתירה לשרוף מדברי רב במקום אחר (ו ב) שאמר [[הבודק צריך שיבטל גזרה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עילוה]], והרי יכל לומר בפשיטות שמא ימצא ביום טוב ואינו יכול לבער, אלא על כרחך שביום טוב מותר לשרוף. | לעומת זאת ה'''בית יוסף''' כתב שנראה מדברי רש"י שסובר הוא שמותר לשרוף את החמץ ביום טוב, וכדעת רבנו יחיאל. גם ב'''חק יעקב''' (תמו ג) כתב בפשיטות בדעת רש"י דשרי אף לשרוף. והוסיף ראיה לשיטה זו המתירה לשרוף מדברי רב במקום אחר (ו ב) שאמר [[הבודק צריך שיבטל גזרה שמא ימצא גלוסקא יפיפיה ודעתיה עילוה]], והרי יכל לומר בפשיטות שמא ימצא ביום טוב ואינו יכול לבער, אלא על כרחך שביום טוב מותר לשרוף. | ||