9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ביעור חמץ שנמצא בתוך הפסח"
אין תקציר עריכה
| שורה 65: | שורה 65: | ||
===הוצאת החמץ על ידי גוי=== | ===הוצאת החמץ על ידי גוי=== | ||
כתב ה'''של"ה''' | כתב ה'''של"ה''' | ||
===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ===ברכה על הביעור לאחר זמנו=== | ||
כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תמו א) שאף המבער חמץ בחול המועד (או ביום טוב לסוברים שמותר), יברך 'על ביעור חמץ', שאף על פי שכבר ביטל את החמץ קודם הפסח, מ"מ כעת מברך על תקנת חכמים. וכל שכן אדם שנתחמצה לו עיסה בפסח, שיברך על ביעור חמץ. וסיים שזהו דווקא בחמץ גמור, אבל חיטה שנמצאת בתבשיל שאינה חמץ גמור, נראה שאין לברך עליה. | כתב ה'''מגן אברהם''' (אורח חיים תמו א) שאף המבער חמץ בחול המועד (או ביום טוב לסוברים שמותר), יברך 'על ביעור חמץ', שאף על פי שכבר ביטל את החמץ קודם הפסח, מ"מ כעת מברך על תקנת חכמים. וכל שכן אדם שנתחמצה לו עיסה בפסח, שיברך על ביעור חמץ. וסיים שזהו דווקא בחמץ גמור, אבל חיטה שנמצאת בתבשיל שאינה חמץ גמור, נראה שאין לברך עליה. | ||
<BR/>וב'''שו"ת נודע ביהודה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1447&st=&pgnum=39&hilite= (תניינא אורח חיים סא)] כתב שהטעם שמברכים גם בתוך המועד, הוא משום המצוה דאורייתא דתשביתו, ואף שמהתורה ליכא מצות תשביתו כיון שביטל, מ"מ כיון שחכמים תיקנו שביטול לבד אינו מועיל, יש מצות תשביתו מדרבנן, ועל זה מברך. אך על לאו דבל יראה או על הבדיקה גרידא לא היה יכול לברך, שכל שאינו אלא להינצל מאיסור לא שייך ברכה, הובאו דבריו בקיצור ב'''שערי תשובה''' (ב). | |||
הפוסקים האחרונים העתיקו דברי המג"א להלכה, שיש לברך על ביעור במועד. כ הוא ב'''משנה ברורה''' (ב). | |||
==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל== | ==טלטול כלי לצורך דבר שאינו ניטל== | ||