הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"
←ב. מקרים בהם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת:: תיקנתי שגיאה של הזחות טקסט
מ |
(←ב. מקרים בהם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת:: תיקנתי שגיאה של הזחות טקסט) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 90: | שורה 90: | ||
לעניין טרוד ונחפז: | לעניין טרוד ונחפז: | ||
כתב המשנ"ב (ס"ק טז) בשם רש"ל שהכוונה היא לכל דבר שאם לא יהיה נעשה, יהיה מצטער עליו בשבת, אך כתב עוד רש"ל שליבו נוקפו להחמיר אם אין בזה צורך שבת, אא"כ הווי הפסד מרובה או צורך גדול שאז מותר אפי' לא הווי צורך שבת. וכתב להתיר לומר לגוי להדליק נר יורצהייט דמשום שהעולם מקפידים בזה הווי צורך גדול. | כתב המשנ"ב (ס"ק טז) בשם רש"ל שהכוונה היא לכל דבר שאם לא יהיה נעשה, יהיה מצטער עליו בשבת, אך כתב עוד רש"ל שליבו נוקפו להחמיר אם אין בזה צורך שבת, אא"כ הווי הפסד מרובה או צורך גדול שאז מותר אפי' לא הווי צורך שבת. וכתב להתיר לומר לגוי להדליק נר יורצהייט דמשום שהעולם מקפידים בזה הווי צורך גדול. | ||
5. בדבר שנחלקו הפוסקים אם מותר לעשותו: | 5. בדבר שנחלקו הפוסקים אם מותר לעשותו: | ||
וכ"פ בשו"ע (שם ס"ז): ושבירת פותחות של תיבות יש מתיר ויש אוסר ויש להתיר על ידי אינו יהודי. וזאת על פי מ"ש בב"י (סי' שיד ד"ה 'וכתב האגור'): ..ע"י ידי גוי אין להחמיר כל כך משום דאיכא מאן דשרי אפילו ע"י ישראל . | וכ"פ בשו"ע (שם ס"ז): ושבירת פותחות של תיבות יש מתיר ויש אוסר ויש להתיר על ידי אינו יהודי. וזאת על פי מ"ש בב"י (סי' שיד ד"ה 'וכתב האגור'): ..ע"י ידי גוי אין להחמיר כל כך משום דאיכא מאן דשרי אפילו ע"י ישראל. | ||
6. להציל ספרי קודש מפני הדליקה: | 6. להציל ספרי קודש מפני הדליקה: | ||
בשו"ע (סי' שלד סי"ח): כתבו משם גאון שמותר לומר לעכו''ם להציל ספרים מן הדליקה אפילו דרך רשות הרבים. | בשו"ע (סי' שלד סי"ח): כתבו משם גאון שמותר לומר לעכו''ם להציל ספרים מן הדליקה אפילו דרך רשות הרבים. | ||
וכתב במנוח"א (ח"א פט"ו ה"ו) שלאו דווקא מדליקה אלא ה"ה כל שמונחים בבזיון. וכ"כ בילקו"י (סי' שז הי"ג) לעניין גוי המוכר ספרי קודש בשבת, שמותר לומר לגוי אחר לקנותם ממנו. | וכתב במנוח"א (ח"א פט"ו ה"ו) שלאו דווקא מדליקה אלא ה"ה כל שמונחים בבזיון. וכ"כ בילקו"י (סי' שז הי"ג) לעניין גוי המוכר ספרי קודש בשבת, שמותר לומר לגוי אחר לקנותם ממנו. | ||
7. אמירה לגוי בפסיק רישא: | 7. אמירה לגוי בפסיק רישא: | ||
-דעת הרמ"א: | -דעת הרמ"א: | ||
| שורה 104: | שורה 107: | ||
-אבל הגר"א (כאן) כתב שפס"ר בניח"ל במלאכת גוי-אסור, ולכן מסביר בסי' רנג הנ"ל שהתבשיל לא נצטנן לגמרי, ולרמ"א אין זה אלא איסור דרבנן , ולכן מתיר, דהווי שבות דשבות במקום מצווה. | -אבל הגר"א (כאן) כתב שפס"ר בניח"ל במלאכת גוי-אסור, ולכן מסביר בסי' רנג הנ"ל שהתבשיל לא נצטנן לגמרי, ולרמ"א אין זה אלא איסור דרבנן , ולכן מתיר, דהווי שבות דשבות במקום מצווה. | ||
-עכ"פ הסכמת האחרונים היא שפס"ר באמירה לגוי אפי' היכא דניחא ליה-מותר, וכן פסקו המנוח"א (ח"א פט"ו ה"ט), ושש"כ (פל"א הע' א), יבי"א (ח"ז סי' לה) והילקו"י (קיצוש"ע סי' שז סכ"ז ). | -עכ"פ הסכמת האחרונים היא שפס"ר באמירה לגוי אפי' היכא דניחא ליה-מותר, וכן פסקו המנוח"א (ח"א פט"ו ה"ט), ושש"כ (פל"א הע' א), יבי"א (ח"ז סי' לה) והילקו"י (קיצוש"ע סי' שז סכ"ז ). | ||
8. אמירה שכתוצאה ממנה יעשה הנוכרי על דעת עצמו איסור: | 8. אמירה שכתוצאה ממנה יעשה הנוכרי על דעת עצמו איסור: | ||
בסי' רעו ס"ג כתב השו"ע: אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו את הנר, אף על פי שגם הם צריכים לו, אין זה לצורך האינו יהודי, כיוון שעיקר ההליכה בשביל ישראל. | בסי' רעו ס"ג כתב השו"ע: אם אומר אדם לעבדו או לשפחתו לילך עמו והדליקו את הנר, אף על פי שגם הם צריכים לו, אין זה לצורך האינו יהודי, כיוון שעיקר ההליכה בשביל ישראל. | ||
| שורה 112: | שורה 116: | ||
ועפ"ז כתב בשש"כ (פ"ל הכ"ה) שמותר לומר לגוי להעביר חפץ לקומה עליונה, שהגם שידוע שהגוי ישתמש לצורך כן במעלית, מ"מ מותר מכיוון שאפשר שיעלה ברגל. אך מ"מ לא יגביל את הגוי בזמן. | ועפ"ז כתב בשש"כ (פ"ל הכ"ה) שמותר לומר לגוי להעביר חפץ לקומה עליונה, שהגם שידוע שהגוי ישתמש לצורך כן במעלית, מ"מ מותר מכיוון שאפשר שיעלה ברגל. אך מ"מ לא יגביל את הגוי בזמן. | ||
אך במצב בו אין לגוי אפשרות כלל לבצע את הדבר אילולא עשיית איסור, לכאו' הווי רמז בלשון ציווי. | אך במצב בו אין לגוי אפשרות כלל לבצע את הדבר אילולא עשיית איסור, לכאו' הווי רמז בלשון ציווי. | ||
9. לצורך שמחת חתן וכלה (מחלוקת). | 9. לצורך שמחת חתן וכלה (מחלוקת). | ||
בסי' שלח ס"ב: יש מתירים לומר לעכו''ם לנגן בכלי שיר בחופות. הגה: ואפילו לומר לעכו''ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור. | בסי' שלח ס"ב: יש מתירים לומר לעכו''ם לנגן בכלי שיר בחופות. הגה: ואפילו לומר לעכו''ם לתקן הכלי שיר שרי משום כבוד חתן וכלה אבל בלאו הכי אסור. | ||