הבדלים בין גרסאות בדף "טיוטה:אמירה לגוי בשבת"
אין תקציר עריכה
(←ב. מקרים בהם מותר לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת:: תיקנתי שגיאה של הזחות טקסט) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה חזותית |
||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
-'''רש"י''' (ע"ז טו. ד"ה 'כיוון דזבנה קנייה'): ..אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח) דבור אסור. | -'''רש"י''' (ע"ז טו. ד"ה 'כיוון דזבנה קנייה'): ..אבל על השבת לא נצטוו בני נח ומה שאסור לישראל לומר לעובד כוכבים עשה לי כך זהו משום ממצוא חפצך ודבר דבר (ישעיהו נח) דבור אסור. | ||
-'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א): ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן. | -'''רמב"ם''' (פ"ו ה"א): ודבר זה אסור מדברי סופרים כדי שלא תהיה שבת קלה בעיניהן ויבואו לעשות בעצמן. | ||
| שורה 68: | שורה 67: | ||
א. חולה: | א. חולה: | ||
הגמרא (שבת קכט.): חיה...ל' אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אבל עושין ע''י ארמאי כדרב עולא בריה דרב עילאי דאמר כל צרכי חולה נעשין ע''י ארמאי בשבת וכדרב המנונא דאמר רב המנונא דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה. | הגמרא (שבת קכט.): חיה...ל' אפי' אמרה צריכה אני אין מחללין עליה את השבת אבל עושין ע''י ארמאי כדרב עולא בריה דרב עילאי דאמר כל צרכי חולה נעשין ע''י ארמאי בשבת וכדרב המנונא דאמר רב המנונא דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה. | ||
וכ"פ בשו"ע (סי' שכח סי"ז): חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה. הגה: או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי (המגיד פרק ב'). אומרים לעכו''ם לעשות לו רפואה. | וכ"פ בשו"ע (סי' שכח סי"ז): חולה שנפל מחמת חליו למשכב ואין בו סכנה. הגה: או שיש לו מיחוש שמצטער וחלה ממנו כל גופו שאז אף על פי שהולך כנפל למשכב דמי (המגיד פרק ב'). אומרים לעכו''ם לעשות לו רפואה.'' | ||
ב. יולדת עד 30 יום: | ב. יולדת עד 30 יום: | ||
הגמ' הנ"ל. וכ"פ בשו"ע (סי' של ס"ד) לעניין יולדת: 'הרי היא עד שלושים יום כחולה שאין בו סכנה'. | הגמ' הנ"ל. וכ"פ בשו"ע (סי' של ס"ד) לעניין יולדת: 'הרי היא עד שלושים יום כחולה שאין בו סכנה'. | ||
| שורה 95: | שורה 94: | ||
6. להציל ספרי קודש מפני הדליקה: | 6. להציל ספרי קודש מפני הדליקה: | ||
בשו"ע (סי' שלד סי"ח): כתבו משם גאון שמותר לומר לעכו''ם להציל ספרים מן הדליקה אפילו דרך רשות הרבים. | בשו"ע (סי' שלד סי"ח): כתבו משם גאון שמותר לומר לעכו''ם להציל ספרים מן הדליקה אפילו דרך רשות הרבים.'' | ||
וכתב במנוח"א (ח"א פט"ו ה"ו) שלאו דווקא מדליקה אלא ה"ה כל שמונחים בבזיון. וכ"כ בילקו"י (סי' שז הי"ג) לעניין גוי המוכר ספרי קודש בשבת, שמותר לומר לגוי אחר לקנותם ממנו. | וכתב במנוח"א (ח"א פט"ו ה"ו) שלאו דווקא מדליקה אלא ה"ה כל שמונחים בבזיון. וכ"כ בילקו"י (סי' שז הי"ג) לעניין גוי המוכר ספרי קודש בשבת, שמותר לומר לגוי אחר לקנותם ממנו. | ||
| שורה 139: | שורה 138: | ||
ה. פסק השו"ע והרמ"א בכל הנ"ל: | ה. פסק השו"ע והרמ"א בכל הנ"ל: | ||
-לעניין מילה: | -לעניין מילה: | ||
פסק השו"ע (סי' שלא ס"ו): מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת לא יביאנו בשבת אפילו במקום שאין בו אלא איסור דרבנן שהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת. ולומר לאינו יהודי לעשותם אם הוא דבר שאם עשהו ישראל אין בו איסור אלא מדרבנן אומר לאינו יהודי ועושהו ואם הוא דבר שאסור לישראל לעשותו מן התורה לא יאמר לאינו יהודי לעשותו. הגה: (ועיין לעיל סימן ש''ז). | פסק השו"ע (סי' שלא ס"ו): מכשירי מילה שאפשר לעשותם מערב שבת אינם דוחים את השבת לפיכך אם לא הביא איזמל למילה מערב שבת לא יביאנו בשבת אפילו במקום שאין בו אלא איסור דרבנן שהעמידו חכמים דבריהם במקום כרת. ולומר לאינו יהודי לעשותם אם הוא דבר שאם עשהו ישראל אין בו איסור אלא מדרבנן אומר לאינו יהודי ועושהו ואם הוא דבר שאסור לישראל לעשותו מן התורה לא יאמר לאינו יהודי לעשותו. הגה: (ועיין לעיל סימן ש''ז).'' | ||
דווקא שבות דשבות התירו לצורך מכשירי מילה. | דווקא שבות דשבות התירו לצורך מכשירי מילה. | ||
-לעניין מצווה, צורך גדול ומקצת חולי: | -לעניין מצווה, צורך גדול ומקצת חולי: | ||
| שורה 149: | שורה 148: | ||
אך באליה רבא (ס"ק יד) כתב ש'צורך הרבה' זה דווקא צער הגוף. (והו"ד במשנ"ב ס"ק כב). | אך באליה רבא (ס"ק יד) כתב ש'צורך הרבה' זה דווקא צער הגוף. (והו"ד במשנ"ב ס"ק כב). | ||
אך כתב הרמ"א בסי' רעו ס"ב: יש אומרים דמותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לאינו יהודי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (ר''ן סוף פרק ר' אליעזר דמילה בשם העיטור) שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו. | אך כתב הרמ"א בסי' רעו ס"ב: יש אומרים דמותר לומר לאינו יהודי להדליק לו נר לסעודת שבת משום דסבירא ליה דמותר אמירה לאינו יהודי אפילו במלאכה גמורה במקום מצוה (ר''ן סוף פרק ר' אליעזר דמילה בשם העיטור) שעל פי זה נהגו רבים להקל בדבר לצוות לאינו יהודי להדליק נרות לצורך סעודה בפרט בסעודת חתונה או מילה ואין מוחה בידם ויש להחמיר במקום שאין צורך גדול דהא רוב הפוסקים חולקים על סברא זו.'' | ||
הרמ"א מתאר מנהג שסמכו על בעל העיטור, אמירה לגוי אפי' באיסור דאו' לצורך מצווה, ומקל בזה רק במקום צורך גדול. וכ"כ המשנ"ב (סי' רעו ו-שז) שהעיקר כהחולקים, שאסור. | הרמ"א מתאר מנהג שסמכו על בעל העיטור, אמירה לגוי אפי' באיסור דאו' לצורך מצווה, ומקל בזה רק במקום צורך גדול. וכ"כ המשנ"ב (סי' רעו ו-שז) שהעיקר כהחולקים, שאסור. | ||
| שורה 215: | שורה 214: | ||
ס"ז: מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב: | ס"ז: מותר לומר לחבירו הנראה בעיניך שתוכל לעמוד עמי לערב אף על פי שמתוך כך מבין שצריך לו לערב לשוכרו אבל לא יאמר לו היה נכון עמי לערב: | ||
2. ועוד במשנה (קכא.) לעניין דליקה: נכרי שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה. גמ': א''ר אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד. | 2. ועוד במשנה (קכא.) לעניין דליקה: נכרי שבא לכבות, אין אומרים לו כבה ואל תכבה. גמ': א''ר אמי בדליקה התירו לומר כל המכבה אינו מפסיד.'' | ||
ונחלקו הראשונים האם מותר לרמוז לגוי בצורה כזו על שאר איסורי שבת: | ונחלקו הראשונים האם מותר לרמוז לגוי בצורה כזו על שאר איסורי שבת: | ||
הרשב"א (שו"ת ח"ד סי' רעז): לא התירו אלא בדליקה. וכ"כ סמ"ג והתרומה (מובאים בב"י). | הרשב"א (שו"ת ח"ד סי' רעז): לא התירו אלא בדליקה. וכ"כ סמ"ג והתרומה (מובאים בב"י). | ||
| שורה 221: | שורה 220: | ||
וכ"כ סמ"ק אלא שהוסיף שיתכן שדברי בה"ג אמורים רק לעניין הפסד ממון. | וכ"כ סמ"ק אלא שהוסיף שיתכן שדברי בה"ג אמורים רק לעניין הפסד ממון. | ||
הרא"ש פסק כבה"ג (לפי הסמ"ק) שמותר לרמוז לגוי בצורה כזו על כל היזק הבא לאדם 'פתאום'. | הרא"ש פסק כבה"ג (לפי הסמ"ק) שמותר לרמוז לגוי בצורה כזו על כל היזק הבא לאדם 'פתאום'. | ||
וכ"פ השו"ע (סי"ט): סחורה הנפסדת בשבת על ידי גשמים או דבר אחר או אתי בידקא (פירוש נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות אינו יהודי אף על פי שודאי יודע שהאינו יהודי יציל הממון. וכן מותר לומר לאינו יהודי כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד. ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא (ועיין לקמן סימן של''ד): | וכ"פ השו"ע (סי"ט): סחורה הנפסדת בשבת על ידי גשמים או דבר אחר או אתי בידקא (פירוש נחל או אגם מים) דמיא ומפסיד ממונו או שנתרועעה חבית של יין והולך לאיבוד מותר לקרות אינו יהודי אף על פי שודאי יודע שהאינו יהודי יציל הממון. וכן מותר לומר לאינו יהודי כל המציל אינו מפסיד כמו בדליקה שהתירו לומר כל המכבה אינו מפסיד. ויש מי שאומר שלא התירו אלא בדליקה דוקא (ועיין לקמן סימן של''ד):'' | ||
וכ"כ בסי' שלד (סכ"ו) אלא ששם לא הביא דעת הרשב"א. | וכ"כ בסי' שלד (סכ"ו) אלא ששם לא הביא דעת הרשב"א. | ||