הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקה לפני תשמיש"

הוסרו 6 בתים ,  11:57, 14 במאי 2017
מ
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51: שורה 51:
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שמסקנת הגמרא היא שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, באמת דיבר בעסוקה בטהרות, ובזה דווקא צריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא.
'''רש"י''' (יב ב ד"ה מאן) כתב שמסקנת הגמרא היא שרב יהודה בשם שמואל שפסק כר' חנינא בן אנטיגנוס, באמת דיבר בעסוקה בטהרות, ובזה דווקא צריכה בדיקה. ואף שכבר אמר כן ר' זירא בשם שמואל לעיל, שניהם אמרו כן משמו, ומאן דמתני הא לא מתני הא.


לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות' אפילו שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות אפילו יש לה וסת צריכה בדיקה לפני תשמיש. וזהו מתאים לדברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב) שלפי פשט הגמרא שם גם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה אלא אם כן עסוקה בטהרות, ופירש רש"י שם (ד"ה מגו) שמתוך שהצריכוה בדיקה לטהרות, שמא ראתה היא מחמת תשמיש, הצריכוה גם בדיקה קודם תשמיש.  
לפי דברי רש"י יוצא למעשה שאשה שאינה עסוקה בטהרות אפילו שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה לפני תשמיש, ואילו אשה העסוקה בטהרות אפילו יש לה וסת צריכה בדיקה לפני תשמיש. וזהו מתאים לדברי רב יהודה בשם שמואל לעיל (יא ב) שלפי פשט הגמרא שם גם אשה שאין לה וסת אינה צריכה בדיקה אלא אם כן עסוקה בטהרות, ופירש רש"י שם (ד"ה מגו) שמתוך שהצריכוה בדיקה לטהרות, שמא ראתה היא מחמת תשמיש, הצריכוה גם בדיקה קודם תשמיש.  
<BR/>כמה וכמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). גם ה'''מאירי''' נראה שסובר כשיטה זו (יב א ד"ה כבר ביארנו).<BR/>
<BR/>כמה וכמה ראשונים הסכימו לשיטה זו. כן נראה מדברי ה'''תוספות''' (יב ב ד"ה דמתני), וכן הכריעו ה'''רשב"א''' בחידושים (יב ב ד"ה ואקשינן) וב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) וה'''ריטב"א''' (יב ב ד"ה אבל עם כל זאת), וכשיטה זו סוברים גם '''בעל המאור''' (כתובות ס ב) ו'''ספר התרומה''' (צג) ו'''סמ"ג''' (לאוין קיא לז ג ד"ה שנינו בפרק ראשון) ו'''הגהות מיימוניות''' (איסורי ביאה ד כ) בשם ה'''רשב"ם''', וה'''רוקח''' (שיז ד"ה בדיקה). גם ה'''מאירי''' נראה שסובר כשיטה זו (יב א ד"ה כבר ביארנו).<BR/>
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שרבנו חננאל מחמיר בזה, וכל דבריו דברי קבלה הן.
ה'''רא"ש''' (א ה) גם הוא הסכים לפירוש רש"י בגמרא, אלא שסיים שלא מלאו ליבו להקל אחר שרבנו חננאל מחמיר בזה, וכל דבריו דברי קבלה הן.


הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק לא קודם תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וגם ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי.
הרשב"א ב'''תורת הבית''' (ז ב ד"ה ועתה) חיזק שיטה זו להלכה ולמעשה והביא ראיות מהגמרא שאין לבדוק קודם תשמיש, שהרי רב יהודה הורה לר' זירא שלא לבדוק, ומשמע שאפילו ממידת חסידות אין לעשות כן שמא לבו נוקפו ופורש, ומן הסתם איירי באין לה וסת, שאם לא כן היה לו לפרש. וכן ראיה מהמשנה שכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן, וגם שם משמע בגמרא שאף בשאין לה וסת איירי.
    
    
====קושיות לשיטה זו====
====קושיות לשיטה זו====