9,788
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"
אין תקציר עריכה
| שורה 12: | שורה 12: | ||
=== ביאור שיטת המחייבים === | === ביאור שיטת המחייבים === | ||
הקשו הראשונים בסוגיה, כן הוא ב'''תוספות''' (מז ב ד"ה רבן שמעון) ובעוד ראשונים, שלכאורה אינה מובנת סברת רב ושמואל שמחייבים חטאת, שהרי בסוף בסוגיה מוכח שאיירי ברפוי, ואם כן איך ייתכן שהמחזיר חייב מדאורייתא והרי קיימא לן שאין בנין וסתירה בכלים. וגם תמוה הוא שאלו מתירים לכתחילה ואלו מחייבים חטאת | הקשו הראשונים בסוגיה, כן הוא ב'''תוספות''' (מז ב ד"ה רבן שמעון), ב'''רשב"א''' (מז א ד"ה אינהו) ובעוד ראשונים, שלכאורה אינה מובנת סברת רב ושמואל שמחייבים חטאת, שהרי בסוף בסוגיה מוכח שאיירי ברפוי ובאינו תוקע, ואם כן איך ייתכן שהמחזיר חייב מדאורייתא והרי קיימא לן שאין בנין וסתירה בכלים, וגם בברייתא מוכח שלכו"ע אינו חייב כל שאינו תוקע. וגם תמוה הוא שאלו מתירים לכתחילה ואלו מחייבים חטאת. | ||
<BR/>תירצו התוספות שרב ושמואל | <BR/>תירצו התוספות שרב ושמואל שחייבו חטאת דיברו בשאינו רפוי ובתוקע, אלא שמזה יש ללמוד שגם ברפוי אין סברה להתיר לכתחילה ואפילו אינו תוקע אסור מדרבנן. ופליגי על ר' אבא ורב הונא שס"ל שאין לאסור מדרבנן כלל באינו רפוי. | ||
<BR />ה'''רמב"ן''' בחידושים (מז א ד"ה הא דאמרי) כתב שדברי רב ושמואל שמחייבים הם דווקא בתקע, שאם לא תקע מפורש בברייתא גם לדעת תנא קמא שפטור, ולכן יש לבאר את מחלוקתם עם רבי אבא ורב הונא כפי שפירשו התוס', שכיון שבתקע חייב, אם כן אף בלא תקע אסור מדרבנן, ואיל ור' אבא ורב הונא סברי שאף שבתקע חייב חטאת, בלא תקע מותר לכתחילה, דאין לגזור כלל באינו רפוי. וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (מז א ד"ה אינהו) וה'''ר"ן''' בחידושים (מז א ד"ה הא) בשם התוספות. | <BR />ה'''רמב"ן''' בחידושים (מז א ד"ה הא דאמרי) גם הוא כתב שדברי רב ושמואל שמחייבים הם דווקא בתקע, שאם לא תקע מפורש בברייתא גם לדעת תנא קמא שפטור, ולכן יש לבאר את מחלוקתם עם רבי אבא ורב הונא כפי שפירשו התוס', שכיון שבתקע חייב, אם כן אף בלא תקע אסור מדרבנן, ואיל ור' אבא ורב הונא סברי שאף שבתקע חייב חטאת, בלא תקע מותר לכתחילה, דאין לגזור כלל באינו רפוי. וכן הביאו גם ה'''רשב"א''' (מז א ד"ה אינהו) וה'''ר"ן''' בחידושים (מז א ד"ה הא) בשם התוספות. | ||
<BR />ביאור נוסף כתב הרמב"ן, שרב ושמואל איירי במטה של טרסיים שבה אין צריך תקיעה בחוזק, אלא נגמרת מלאכתה בהחזרה בלי תקיעה. ועל זה הקשו על רבי אבא ורב הונא מקנה של סיידים שהיה להם לאסור מדרבנן כדין הקנה, אף שאין כאן תקיעה בחוזק, ותירצו דכרשב"ג ס"ל וברפוי אפילו לכתחילה מותר. | <BR />ביאור נוסף כתב הרמב"ן, שרב ושמואל איירי במטה של טרסיים שבה אין צריך תקיעה בחוזק, אלא נגמרת מלאכתה בהחזרה בלי תקיעה וחייב מדאורייתא. ועל זה הקשו על רבי אבא ורב הונא מקנה של סיידים שהיה להם לאסור מדרבנן כדין הקנה, אף שאין כאן תקיעה בחוזק, ותירצו דכרשב"ג ס"ל וברפוי אפילו לכתחילה מותר. | ||
ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה מהו) כתב ליישב בשם התוספות באופן אחר (ואינו בתוספות שלפנינו). שבאמת רב ושמואל מיירו במטה מהודקת אך בלא תקיעה, ואפילו הכי סברי שהוא איסור דאורייתא, דס"ל כבית שמאי שיש בנין וסתירה בכלים, ולכן ברפוי יש לאסור לכתחילה. ואילו המתירים סוברים שאין בנין וסתירה בכלים, וגזרה שמא יתקע נמי ליכא כיון שהוא רפוי. | ה'''ריטב"א''' (מז א ד"ה מהו) כתב ליישב בשם התוספות באופן אחר (ואינו בתוספות שלפנינו). שבאמת רב ושמואל מיירו במטה מהודקת אך בלא תקיעה, ואפילו הכי סברי שהוא איסור דאורייתא, דס"ל כבית שמאי שיש בנין וסתירה בכלים, ולכן ברפוי יש לאסור לכתחילה. ואילו המתירים סוברים שאין בנין וסתירה בכלים, וגזרה שמא יתקע נמי ליכא כיון שהוא רפוי. | ||
<BR/>הסבר זה מבואר בהרחבה ב'''חידושי הר"ן''' (מז א ד"ה הא) בשם אחרים, | <BR/>הסבר זה מבואר בהרחבה ב'''חידושי הר"ן''' (מז א ד"ה הא) בשם 'אחרים פירשו', שרב ושמואל ס"ל דיש בנין וסתירה בכלים וחייב מדאורייתא אפילו לא תקע, וקשה על ר' אבא ורב הונא איך התירו לכתחילה, שגם ברפוי היה להם על כל פנים לאסור מדרבנן גזירה שמא יתקע. | ||
=== משום איזה אב מתחייב === | === משום איזה אב מתחייב === | ||