9,788
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פירוק והרכבת כלים בשבת (מטה של טרסיים)"
אין תקציר עריכה
| שורה 27: | שורה 27: | ||
<BR/>וכן ה'''כלבו''' (לא ד"ה הבונה) כתב שהתוקע עץ בעץ, בין במסמר בין בעץ, חייב משום בונה. | <BR/>וכן ה'''כלבו''' (לא ד"ה הבונה) כתב שהתוקע עץ בעץ, בין במסמר בין בעץ, חייב משום בונה. | ||
גם באחרונים מצאנו מחלוקת בזה, שה'''טורי זהב''' (שיג ו) כתב שהמחזיר מטה של טרסיים חייב משום בונה, ואילו ב'''מגן אברהם''' (י) כתוב משום שעושה כלי. והעיר ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) העיר שכוונתו משום בונה, ואם שאין בנין וסתירה בכלים, כשעושה כלי שלם, חייב משום בונה. | גם באחרונים מצאנו מחלוקת בזה, שה'''טורי זהב''' (שיג ו) כתב שהמחזיר מטה של טרסיים חייב משום בונה, וכן הוא ב'''גר"ז''' (שיג יט). ואילו ב'''מגן אברהם''' (י) כתוב משום שעושה כלי. והעיר ב'''פרי מגדים''' (משבצות זהב ו) העיר שכוונתו משום בונה, ואם שאין בנין וסתירה בכלים, כשעושה כלי שלם, חייב משום בונה. | ||
== הכרעת הראשונים == | == הכרעת הראשונים == | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ו) פסק ככל הראשונים, שמטה של פרקים אסור להחזירה, ואם תקע גם חייב חטאת, ואם היתה רפויה מותר לכתחילה, וה'''רמ"א''' הוסיף שזאת בתנאי שלא יהדק. עוד הביא הרמ"א הביא מה שכתב הבית יוסף, שאם דרכו להיות מהודק אף שעכשיו מהדקו ברפיון אסור. | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיג ו) פסק ככל הראשונים, שמטה של פרקים אסור להחזירה, ואם תקע גם חייב חטאת, ואם היתה רפויה מותר לכתחילה, וה'''רמ"א''' הוסיף שזאת בתנאי שלא יהדק. עוד הביא הרמ"א הביא מה שכתב הבית יוסף, שאם דרכו להיות מהודק אף שעכשיו מהדקו ברפיון אסור. | ||
== כוס של פרקים == | ה'''גר"ז''' (שיג יט) נתן דוגמא לבנין גרוע המותר בשבת, כגון דלת של כלי שאינה תקועה בחוזק ובקלות ניטלת ממנו, וכן כלי של פרקים שאינם תקועים בחוזק, סתירתן והחזרתן מותרת. והוסיף (י) שגם בכלי של פרקים אם תקעם בחוזק שצריך לזה גבורה ואומנות, הרי זה בנין גמור אם עשוי להתקיים הרבה. | ||
=== כוס של פרקים === | |||
כתב ה'''כלבו''' (לא) שכוסות העשויין פרקים, ונוטלים אותם מן הרגל ומחזירים אותם, אם הם רפויים מותר לפרקם ולהכניסן בשבת, ואם מכניסן בחוזק, אסור בין לפרקן ובין להחזירן. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שראה כתוב בשם '''מהר"ם מרוטנבורג'''. אבל הטור עצמו חלק וכתב שכוס אין דרך להדקו ומותר להחזירו ולפרקו בכל ענין. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ד) כתב בשם '''רבנו פרץ''' בפשיטות, כוס שנפרק בחוליות עם רגל, מותר לפרקו ולהכניסו בשבת. | כתב ה'''כלבו''' (לא) שכוסות העשויין פרקים, ונוטלים אותם מן הרגל ומחזירים אותם, אם הם רפויים מותר לפרקם ולהכניסן בשבת, ואם מכניסן בחוזק, אסור בין לפרקן ובין להחזירן. וכן כתב ה'''טור''' (אורח חיים שיג) שראה כתוב בשם '''מהר"ם מרוטנבורג'''. אבל הטור עצמו חלק וכתב שכוס אין דרך להדקו ומותר להחזירו ולפרקו בכל ענין. גם '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה יב ד) כתב בשם '''רבנו פרץ''' בפשיטות, כוס שנפרק בחוליות עם רגל, מותר לפרקו ולהכניסו בשבת. | ||
מרן ב'''שלחן ערוך''' (שיג ו) הביא בסתם כדעת הטור שמותר לפרקו ולהחזירו בשבת, והוסיף בשם 'יש מי שאומר' שדין הכוס כדין המיטה. | מרן ב'''שלחן ערוך''' (שיג ו) הביא בסתם כדעת הטור שמותר לפרקו ולהחזירו בשבת, והוסיף בשם 'יש מי שאומר' שדין הכוס כדין המיטה. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (ז) הכריע שודאי צריך להיזהר כדעת המהר"ם כיון דאין בזה צורך שבת, אך אם הוא לצורך גדול יש להקל. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (ז) הכריע שודאי צריך להיזהר כדעת המהר"ם כיון דאין בזה צורך שבת, אך אם הוא לצורך גדול יש להקל. וכן דעת ה'''גר"ז''' (כא). וכעין זה כתב ה'''משנה ברורה''' (מו) שלכתחילה יש להחמיר, אך אם הוא לצורך שבת, יש לסמוך אדעה קמייתא. | ||
=== דבר שדרכו לפרק תדיר === | === דבר שדרכו לפרק תדיר === | ||
עוד חילק שם ה'''טורי זהב''' (ז) בין כוס שאין עיקר תשמישו על ידי פירוק, ולכן בזה יש להחמיר, לבין דבר שעיקר תשמישו על ידי פירוק (כמו נודות המחוברות בבורג), שכיון שעיקר תשמישו על ידי פירוק תמיד, לא מקרי גמר מלאכה, אפילו אם הוא תוקע בחוזק את הבורג. | עוד חילק שם ה'''טורי זהב''' (ז) בין כוס שאין עיקר תשמישו על ידי פירוק, ולכן בזה יש להחמיר, לבין דבר שעיקר תשמישו על ידי פירוק (כמו נודות המחוברות בבורג), שכיון שעיקר תשמישו על ידי פירוק תמיד, לא מקרי גמר מלאכה, אפילו אם הוא תוקע בחוזק את הבורג. | ||
<BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (יב) כתב שכוס העשויה בחריצים שמהדקים אותו בחוזק אסור, אבל כיסויי כלים שעשויים לפתחם ולסגרם תדיר, מותר אפילו שמהודק. וכן | <BR/>גם ה'''מגן אברהם''' (יב) כתב שכוס העשויה בחריצים שמהדקים אותו בחוזק אסור, אבל כיסויי כלים שעשויים לפתחם ולסגרם תדיר, מותר אפילו שמהודק. וכן פסק ה'''גר"ז''' (כא) ונתן בזה גדר שכל שעשוי לפרקו באותה שבת עצמה אין בו בנין וסתירה. | ||
<BR/>גם ה'''משנה ברורה''' (מה) העתיק להלכה דברי האחרונים בזה, וכן צידד ה'''ערוך השלחן''' (לא) שכלי שדרך תשמישו הוא בפירוק והחזרה, אין בזה שום גדר בנין אלא כמפתח בעלמא. | |||
ובספר '''חזון איש''' (ה שבת נ ט) כתב לסייג את הדברים, שזהו בכלים כאלו שסתימתם אינם בנין, שעיקר תשמישם הוא כשהם פתוחים, שאז אמרינן שיש כאן שני גופים נפרדים שחיברם. אבל בכלים שעיקר תשמישם הוא כשהם סגורים, וההרכבה דרושה לצורך השימוש בהם, כגון קנה של סיידין, אז אף שהפירוק וההרכבה הם תדירים, אסור דחשיב בונה. | ובספר '''חזון איש''' (ה שבת נ ט) כתב לסייג את הדברים, שזהו בכלים כאלו שסתימתם אינם בנין, שעיקר תשמישם הוא כשהם פתוחים, שאז אמרינן שיש כאן שני גופים נפרדים שחיברם. אבל בכלים שעיקר תשמישם הוא כשהם סגורים, וההרכבה דרושה לצורך השימוש בהם, כגון קנה של סיידין, אז אף שהפירוק וההרכבה הם תדירים, אסור דחשיב בונה. | ||