9,908
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"
←אמירת פסוקי 'ושמרו בני ישראל ו'אלה מועדי ה' מקראי קודש'
| שורה 65: | שורה 65: | ||
== אמירת פסוקי 'ושמרו בני ישראל ו'אלה מועדי ה' מקראי קודש' == | == אמירת פסוקי 'ושמרו בני ישראל ו'אלה מועדי ה' מקראי קודש' == | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
ב'''ספר העיתים''' (קלז הלכות קידוש ונר ושביתת עבדים) הביא בשם רב שלום גאון שבמקומות ישראל נהגו בשבת אחר ברכת 'שומר עמו ישראל' לומר פסוקי 'ושמרו בני ישראל את השבת'. וכתב שלא לחתום בברכת 'המולך בכבודו' בשבת. | |||
בשו"ת '''עמק הלכה''' (ב לט) כתב ליישב הטעם שאומרים פסוקים אלו ואין חוששים להפסק, על פי מה שאמרו בפסחים (נו א) ש'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' אי אפשר לאומרו כיון שלא אמרו משה, והקשה דמה בכך והרי הרבה תפילות יש שאנו אומרים אף שלא אמרו משה, וכתב הצל"ח שהחשש הוא משום הפסק. ולפי זה מה שמתרצת הגמרא שיש לאומרו בחשאי, מוכח שאמירה בחשאי אינה מהווה הפסק. וכתב בעל עמק הלכה שכן יש לומר גם לגבי פסוקי 'ושמרו בני ישראל' ו'אלה מועדי' שכתב ה'''רוקח''' (שבת מט) שיש לאומרם בלחש, ומיושב הטעם שהוא משום הפסק. | |||
כתב ה'''אבודרהם''' ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26894&st=&pgnum=106 מעריב של שבת ד"ה ערבית]) שהטעם שתקנו לומר "ושמרו" בין גאולה לתפילה, ללמדנו שאם ישמרו בני ישראל את השבת, מיד נגאלים, כמו שייסד הפייטן ר' אברהם אבן עזרא "כי אשמרה שבת אל ישמרני". כמו כן, במועד תקנו לומר "אלה מועדי" סמוך ל"פורש סוכת שלום" לומר שיפרוש עלינו סוכת שלומו אם נשמור את המועד כראוי.<BR> | |||
== עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה == | == עניית 'אמן' אחר ברכת 'גאל ישראל' קודם התפילה == | ||