שיחה:פקיקת חלון בשבת

טעם מחלוקת התנאים

דברי המגיני שלמה המובאים בפנים פשוטים וברורים, ולכאורה פלא על דברי התוס' שנדחקו כל כך בביאור הסוגיה, ונדו מפירוש רש"י. שהרי כל רואה יראה שמה שהביאה הגמרא ענין החריות של דקל הוא רק משום ההכרעה של ר' יוחנן כרשב"ג ואינו ענין כלל לבנין, ועל זה הקשתה שבשלמא משום בנין ליכא, אבל על כל פנים היאך ר' יוחנן מתיר כרשב"ג והא הוא בעי תיקון כלי ודלא כרשב"ג שלא בעי תיקון כלי.
ואפשר דמה שהביא לתוס' לומר כן הוא על פי גירסה שהיתה לפניהם. דרש"י כתב בסוף העמוד דגרסינן 'אמר רב יהודה' ולא 'ואמר'. כלומר לפי רש"י דברי רב יהודה בשם ר' יוחנן הם ענין חדש, ואינם חלק מתירוצו של רבי אבא בר כהנא, ולפי זה אתי שפיר דברי המגיני שלמה, שכל המשך הגמרא דן בפסיקת ר' יוחנן כשלעצמה, ורק משום מוקצה ולא משום בנין.
אבל לשיטת התוס' יש לומר שהוא גורס 'ואמר רב יהודה', ומשמעות הדבר היא שכל זה מדברי רבי אבא בר כהנא שפסק כרשב"ג, ומבאר דבריו שפסק כן לפי שכן הכריע ר' יוחנן, ואם כן גם המשך הדברים שהגמרא מקשה על ר' יוחנן, הכל סובב סביב איסור בנין, כפי מה שדן בו ר' אבא בר כהנא, ולא משום מוקצה. ולכן הקשה על רש"י מה ענין זה לזה ויישב. ואף שאינו הכרח, ואפשר להבין דברי המגיני שלמה גם לפי הגירסה שרש"י שלל, מתיישב יותר לפי מה הגירסה שרש"י קיבל.
א.א 11:08, 5 בפברואר 2017 (IST)

הסבר הרא"ש בדעת הרי"ף

מה שכתב הרא"ש ליישב שיטת הרי"ף שבפקק החלון ליכא משום בונה ולכן במחשבה בעלמא סגי (וכן החזיקו בשיטתו הטור והשלחן ערוך) אינו מובן לי, והרי בגמרא קכה: מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים בענין פקיקת החלון הוא משום תוספת אוהל עראי, וכמו שהוכיחו מזה התוס' ד"ה והמונח שמוכרחים לומר שהמחלוקת היא על כל פנים גם באיסור בונה.
ונראה שכוונת הרא"ש, ואולי זה גם כוונת ר"ת שכתבו שפליגי בתרתי, שאמנם חלוקים ר' אליעזר וחכמים גם לענין תוספת אוהל, אבל כל הסוגיה שדנה אם צריך קשירה או תיקון כלי וכו', כל זה הוא מדין טלטול בלבד משום מוקצה, ולכן כתב הרא"ש שפקק החלון אין בו איסור משום בנין כלל, היינו לדעת חכמים, שהם לא חוששים בזה משום איסור בנין, ולכן כל הסוגיה בדף קכו.-קכו:, שהיא אתיא אליבא דחכמים, אינה מדברת כלל מענין איסור בנין אלא רק משום איסור מוקצה. וזו גם כוונת המאירי במש"כ, כפי שהובא בדף הסוגיה. וכן דעת רוב הראשונים.
א.א 12:05, 5 בפברואר 2017 (IST)