אתרוג הירוק

מקורות
משנה:	סוכה ג ו
בבלי:	סוכה לא ב, לד ב
רמב"ם:	לולב ח ח
שולחן ערוך:	אורח חיים תרמח כא

מחלוקת ר' מאיר ור' יהודה

המשנה (סוכה ג ו) מביאה מחלוקת תנאים לגבי אתרוג ירוק ככרתי, שר' מאיר מכשיר ור' יהודה פוסל.
הגמרא (סוכה לא ב) סברה בתחילה לומר שטעמו של ר' יהודה שפוסל אתרוג ירוק הוא משום שסובר הוא שצריך הדר באתרוג ובירוק אין הדר. אך הגמרא דוחה זאת ומבארת שטעמו הוא משום שאתרוג הירוק לא נגמר פריו.

להלכה הכריעו כל הפוסקים כר' יהודה, שהירוק ככרתי פסול.

ירוק שעתיד להצהיב

כתבו התוספות (סוכה לא ב ד"ה הירוק) שאתרוגים הבאים לפנינו ירוקים ככרתי, כשרים אפילו לר' יהודה כשחוזרים למראה שאר אתרוגים לאחר ששהו בכלי זמן מרובה, דכאלו ודאי נגמר פריים.
בדבריהם משמע קצת שדווקא אם חוזרים להצהיב אז הם כשרים, אך כל זמן שלא הצהיבו אינם כשרים.
אמנם הרא"ש (סוכה ג כא) העתיק דבריהם בשינוי לשון, ובדבריו משמע שאף אם לא חזר למראה אתרוג, כל שאילו ישהו אותו יחזור - כשר, שאם לא שנגמר פריו לא היה חוזר.
כדברים האלו העתיק להלכה גם הטור (אורח חיים תרמח), ובבית יוסף (ד"ה הירוק) נראה שהבין כן גם בדברי התוספות, שלא בעינן שיצהיבו, אלא כל שאם ישהו אותם יצהיבו כשרים.

הטורי זהב (יח) שגם מתוך דברי התוס' מוכח שלא בעינן שיחזרו בפועל למראה אתרוג, אלא כל שעתידים לחזור כשרים, שהרי כתבו התוס' שאפילו עתידים לחזור בתלוש לאחר ששהו בכלי 'זמן מרובה' ואם נאמר שאינו כשר אלא כשכבר חזר למראה אתרוג, מה אכפת לן ששהה זמן מרובה, סוף סוף כיון שמראהו מראה אתרוג - כשר. אלא ודאי כוונתם שאפילו לא שבו בפועל אלא שעתידים לחזור למראה אתרוג לאחר זמן רב, אפילו הכי כשרים כבר כעת.

חומרת המהרי"ל

כתב המהרי"ל (הלכות אתרוג טז) שמהר"י סג"ל היה פוסל לקנות אתרוגים ירוקים ככרתי, שמא ישאר באותו צבע, ורק אם במקצת התחיל לקבל צבע כרכום התיר.
דברים אלו הביא המגן אברהם (כג) וכתב לבאר שאין הוא חולק על תוס' ורא"ש שכל שאנו יודעים שעתיד לחזור למראהו כשר, אלא שאין אנו סומכים על זה. וכן משמע שהבין גם הט"ז (יח) בדבריו.

למעשה, כתב המשנה ברורה (סה) שהסכמת האחרונים לא לקנות אתרוג אלא אם כן התחיל לשוב למראה אתרוג.

שיטת ה'בית חדש' והחולקים עליו

הבית חדש (תרמח יב) אחר שהביא דברי התוס' והרא"ש, כתב שדווקא כאשר חוזר האתרוג כולו למראה אתרוג כשר, אבל אם לא חזר כולו דינו כחזזית לפסול ברובו במקום אחד. ובטעם הדבר כתב שהסיבה שאתרוג הירוק פסול אינה מפני שלא נגמר פריו כמסקנת הגמרא, דזה נאמר רק אליבא דר' יהודה דלא בעי הדר, אבל לפי מה דקיימא לן שבעינן הדר, טעם הפסול בירוק הוא מפני שאינו הדר ואפילו אם נגמר פריו פסול כל זמן שהוא בירקותו, ולכן צריך שיחזור כולו למראה אתרוג.

האחרונים חלקו על הב"ח בדבר זה וכתבו שאין דבריו מכוונים להלכה, שכן בראשונים מבואר להדיא שתפסו עיקר הטעם מפני שאינו גמר פירי, ולכן התירו כשחוזרים למראה אתרוג.
כן כתבו הקרבן נתנאל (כ), המגן אברהם (כג), הטורי זהב (יח), וכן משמע בביאור הגר"א, וכן הכריע המשנה ברורה (סה).

מהו הירוק הפסול

במשנה מבואר שדווקא אם האתרוג ירוק ככרתי הוא פסול.
וכן בטור ובשולחן ערוך (תרמח כא) כתבו הירוק שדומה לעשבי השדה פסול. ודייק בזה הפרי מגדים (אשל אברהם כג) שדווקא כעשבי השדה פסול, אבל אם דיהה מעט כשר, שמסתמא נגמר פריו, וכן העתיק להלכה המשנה ברורה (סד).

קישורים חיצוניים

• הערך 'אתרוג' באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית באתר 'מכון התורה והארץ'.