שיחה:טוען וחוזר וטוען

הערות

בדעת הר"י מיגש

א. בתחילת הפסקה "הטעם שאינו יכול לחזור מחיוב לפטור" יש הפנייה בטעות לב"ב ג: בעוד המקור האמיתי הוא ב"ק ג:. ב. בדעת הר"י מגאש והרמב"ם שאפשר לחיזור מפטור לפטור ואף שבאו עדים טענתו השנייה לא בטילה. יש מהלך נוסף של ר' שמואל רוזבסקי ר' נחום פרצוביץ ואחרונים נוספים, שהר"י מגאש סובר שצריך את כוח המגו (של כקצות והנתיבות בשיטתו) שהרי כך מפורש בראשונים רבים (ראה למשל בשו"ת הרשב"א ו,רלח), אלא שהמגו נצרך לפטור אאת "חשש משקר" ועל זה לא צריך מגו שהוא כח טענה (שאז כשבאו עדים בטל למפרע כח המגו) אלא מגו של "מה לי לשקר" שקיים גם כאשר באו עדים. עיין שם.

תלמיד1 11:43, 8 במאי 2016 (IDT)

דעת רבה

--יאיר וסרטיל-- כתבת שרבה הודה לאביי שמה לי לשקר במקום עדים לא אמרינן. ובאמת כך מפורש ברשב"ם ד"ה 'אמר ליה'. אך מלבד זה שצ"ת מנין לו לרשב"ם שרבה חזר בו, הרי שבתוס' ד"ה 'אמר רבה' משמע שרבה לא חזר בו (ועיין מהרש"א שם), וכן משמע ברמב"ן וברשב"א. לכן נ"ל שלא נכון לכתוב בפשטות שרבה הסכים לסברת אביי.
א.א 11:12, 11 בדצמבר 2016 (IST)